(צילום: שאטרסטוק)
אאא

לאחר שני הפיוטים הפותחים את שירת הבקשות שהם 'א-ל מסתתר' ו'למענך ולא לנו', עליהם דיברנו בשבוע שעבר, אנחנו מגיעים לפתיחה הראשונה בשירת הבקשות - "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".

זו הזדמנות להסביר מה היא פתיחה בכלל ומה היא פתיחה בשירת הבקשות

שירת הבקשות מורכבת מ-70 פיוטים שאותם שרים כל שבת ולהם מנגינה קבועה וביניהם יש כעשר פתיחות.

בדומה לפיוטים גם לפתיחות יש טקסט. רוב הטקסטים של הפתיחות לקוחים מתהילים, אך בשונה מהפיוטים אין להם מנגינה קבועה.

למעשה, הפייטן שמתבקש לשיר פתיחה, או יותר מדויק פסוק אחד מהפתיחה, כי בכל פסוק עוברים מסולן לסולן, מתבקש לאלתר במקום.

כלומר, יש מסגרת שזה המקאם. המקאם בשתי מילים הוא סולם מוזיקלי במוזיקה המזרחית כמו שיש במוזיקה המערבית מז'ור ומינור במוזיקה המזרחית יש קרוב למאה מקאמים שונים. הפייטן שמקבל את הסולו צריך לשלוט ברזי המקאמת לזהות ולשיר בו וזה למעשה הכלי יחיד שיש לו בבואו לאלתר פתיחה

זה המקאם של הפסוק אמנם לא משתנה, מידי שבת זה אותו מקאם בדיוק, אך מעבר לכך הוא מאלתר ולכן רמת המוזיקלית שנדרשת ממי ששר פתיחה היא גבוהה מאד, הן ברמת ההתמצאות ברזי מערכת המאקאמת והן מבחינה ווקאלית, להיות מסוגל לתרגם את מה שהוא שומע בראשו ולהוציא אותו אל הפועל דרך הקול, לכן מי שיקבל לשיר את הפתיחות יהיו הפייטנים המובילים.

התפקיד של הפתיחה היא לשמש כעין אתנחתא בין רצף שירים אחד לרצף שירים שלאחריו ולכן זו ההזדמנות של הקהל לנוח קצת מהשירה וגם למלא את הראש, לטעון את המצברים ולקבל אנרגיה לקראת הבאות כמו גם הזדמנות ללגום מכוס הקפה או התה שבדרך כלל יהיה בידי כל אחד בקהל.

מבחינה מוזיקלית חלק מהשיאים של שירת הבקשות מגיעים דווקא מתוך הפתיחות, כיוון שבפתיחות אין מנגינה קבועה והן מאולתרות ולמעשה נוצרות בו במקום על ידי הסולן, אף אחד לא יודע איזה פסוק יקבל כל שבת לאלתר, אם בכלל, כיוון שזה נוצר במקום וכיוון שזה דורש רמה מוזיקלית כזו גבוהה ודורש יכולות של כניסה לדקויות מוזיקליות ומוזיקולוגיות, זה יוצר מותח מאד מורגש באוויר בבית הכנסת, מתח ברמה החיובית של העניין, שכל רגע קורה פה משהו ואף אחד לא יודע איך זה יסתיים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

התפקיד המורכב ביותר הוא הפסוק האחרון, בדרך כלל פתיחה מורכבת מכמה פסוקים והפסוק האחרון תפקידו לחבר אותנו לפיוט הראשון ברצף הפיוטים הבא. כאן נדרשת מהסולן, שבדרך כלל יהיה מהבכירים שבהם, יכולת מוזיקלית מאד גבוהה, לקחת את הפסוק אותו הוא מאלתר ותוך כדי שירה ואלתור להוביל אל המקאם של השיר הבא הפותח את הרצף וגם בגובה שיתאים לקהל לשיר אותו שלא יהיה גבוה מידי או נמוך מידי. לכן בדרך כלל את הפסוק האחרון יקבל באמת אחד מבכירי הפייטנים שיש לכל קבוצה.

זה באשר לתפקיד הפתיחה בשירת הבקשות, כאלה ממוקמות לאורך כל הלילה, קרוב לעשר.  יש כאלה קצרות יותר שיש להן תפקיד לחבר בין פיוט אחד לפיוט הבא והתפקיד יותר מוזיקולוגי לעשות את המעבר בין סולם של שיר אחד לבין הסולם של השיר הבא במקרה שהקשר שלהם קצת מורכב וכאן הפתיחה תפקידה לשמש גשר בין שני הפיוטים.

פתיחה כשמה כן היא לפתוח להוות מבוא והקדמה לקראת מה שהולך לקרות, למה שהולך לבוא עכשיו.

האזינו לפייטנים: דוד ריאחי ז"ל, משה חבושה, יחיאל נהרי, אליהו אוזן בפתיחה הראשונה: