אאא

ליאור אלמליח הוא אחד מהסמלים של מוזיקת הפיוטים ולא בצד הקליל שלה. הוא אחד מסולני התזמורת האנדלוסית ונחשב למבצע כבד. מה שהופך לחוויה את האלבום החדש שלו "הריני שר" שלוקח את כל הפיוטים דווקא לקלילות מוזיקלית.

אלמליח הוא מבצע מדויק שלא וויתר על הניואנסים המוזיקליים ועל השירה מלאת הסלסולים שלו עם קולו העמוק והאופראי מידי פעם אך השותף המוזיקלי, קובי אוז סולן להקת טיפקס אך בעל עבר עמוק במוזיקה המזרחית כחבר בלהקת "שפתיים" שאחראית לכמה מהלהיטים המזרחיים המוכרים ביותר דוגמת "אהלן וסהלן" שאין מימונה בלעדיו.

נגילה הללויה (יח"צ)

אוז עטף את הפיוטים הקלאסיים ברובם שבחר אלמליח בעיבוד רוקסיטי פאנקי בליווי כלי נשיפה מלהיבים, שמעניק לפיוטים טעם חדש ומסקרן במיוחד שמושך את האוזן וגורם לה שלא להירדם מהביצוע ה-50 מיליון של הפיוטים המוכרים.

באלבום מככבים שלושה שיריו של ג'ו עמאר ז"ל, "ישמח משה" החגיגי, "ידידי השכחת" שירו של רבי יהודה הלוי שזכה לעיבוד ייחודי ושיר הנושא של האלבום "הריני שר" שהוא כלל אינו פיוט אלא שיר בעברית שנכתב על ידי עמוס אטינגר והולחן על ידי עמאר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

אליך אקרא יה (יח"צ)

אלמליח את אוז לוקחים את הפיוטים למסע מעניין שלמרות החדשנות שלו משאיר את השירים נטועים עמוק בביצועים המסורתיים שלהם כשהתופים ועיבודי הסינטי של קובי אוז הם רק תוספת נכונה ומדויקת ללחנים היפיפיים.

לא חשבתי שאשמע פעם את אלמליח על מצע של תופי רוק, "שטיח" של המונד וכלי נשיפה בלוזיים עם גיטרות פאנק חשמליות אבל את כל אלה מספק האלבום בשיר "נגילה הללוי-ה", ביצוע מרהיב שפשוט יזיז אתכם על הכיסא או אפילו יקפיץ אתכם לריקוד נינוח וכיפי. קובי אוז עשה פשוט מלאכת קודש באלבום הזה ואני מקווה מאד שמדובר באלבום ראשון מתוך סדרה של אלבומים כאלו.

אני מאמין גדול בהנגשת המסורת הפיוטית המדהימה של יהדות המזרח גם לישראלים שלא גדלו על המוזיקה הזו. מדובר באוצרות רוח טקסטואליים בני מאות שנים ואפילו אלף שנה בחלק מהמקרים ובלחנים יפיפיים ועמוקים שלדעתי כולנו צריכים להכיר גם אם לא נולדנו כבוזגלו ואפילו אם נולדנו כברקוביץ', והאלבום החדש של אמליח יכול להוות בהחלט שער היכרות למוזיקה המצוינת והחשובה הזו.