אאא

בעקבות האירועים שהתרחשו השבוע עם נשות הכותל, התעמתי בתקשורת עם אחת מנשים אלו. המיוחד בה היה, שהיא הגדירה עצמה כאורתודוכסית, דבר שכמובן הקשה מאוד על העימות.

הסיבה לקושי היה, שבכנותה היא נשמעה אישה תמימה שכוונותיה טובות, כמי  שבאה ממשפחה דתית מרקע אורתודוכסי, ומחפשת דרך להתקשר לאלוקים. במסגרת קשר זה, כך טענה, היא מצדדת בקריאה בתורה לנשים, בנשיאת הספר תורה, בלבישת טלית ובהנחת תפילין. לטענתה, מעיקר הדין, דברים אלו מותרים. יש משהו בכך.

זה נכון שמעיקר הדין מותר לאשה להניח תפילין וללבוש טלית. אך למעשה אסרו זאת מסיבות שונות. ומה שיותר חמור, הדבר הפך להיות סמל להתרסה כנגד התורה כולה. שאלתי אותה, אם את אורתודוכסית, ושייכותך לזרם זה של היהדות היא כנה, כיצד הגעת לרעיונות האלה של הנחת תפילין ולבישת טלית וקריאה בתורה.

היא ענתה שהיא אכן רואה עצמה אורתודוכסית כשרה וכוונותיה כנות. לדרכה זו, היא הגיעה בעקבות התקרבותה לחב"ד. היא הסבירה שהרבי מחב"ד היה הראשון להקים ארגון נשים, ארגון נשי חב"ד. הוא גם כתב מאמר בעניין זה, בו קרא לנשים להתקרבות לקדושה העליונה.

היא הבינה מדבריו שנשים צריכות ללמוד תורה, ועניין ההתקרבות לקדושה העליונה משמעותו מתן ביטוי אישי לנפשה של האישה, המאדיר את שאיפותיה הדתיות. מכיוון שהיא מרגישה סוג של הארה בקריאה בתורה, בהנחת תפילין ולבישת טלית, התעלות נפשית וקשר הדוק יותר לבורא, הדבר עולה בקנה אחד עם תפיסתו של הרבי למעמדה של האישה.

טענתי שלו היה צדק בפרשנותה לדברי הרבי, הרי שכל נשות חב"ד, או לפחות חלקן, היו חלק מנשות הכותל. מכיוון שלא עולה בדעתן של נשות חב"ד האוטנטיות לקרוא בתורה או להניח תפילין, היא טועה בהבנתה את דברי הרבי. הנוהגות כך, ורואות עצמן קשורות לחב"ד, הן לכל היותר מאותן המתקרבות הבאות מרקע חלש, שדרושה להן עוד הכוונה רבה. הצעתי לה, שדווקא בהתחשב בכוונותיה הכנות, תבקש הכוונה כזו. אחרת תישאר בבחינת מי שכוונותיה רצויות אך מעשיה אינם רצויים.

היא דחתה את טענתי, ואמרה שהסיבה שנשות חב"ד אינן נוהגות כך, נובעת רק מטעמי הרגל ושמרנות. אך באופן עקרוני, ניתן לראות בדבריו של הרבי עידוד לביטוי אישי לשאיפותיה הדתיות של האישה, ויש להכיר במעמדה המתייחד לרוח התקופה.

האם אכן דבריה משקפים נכונה שינוי עקרוני כלשהו במעמד האישה בתפיסתו של הרבי מחב"ד? זאת לא אדע. בוודאי לא עד כדי הצדקה להנחת תפילין או לבישת טלית כתהליך בהידבקותה של האישה בקדושה עליונה.

אבל אולי, כפי שהרבי הקדים את דורו בהבנתו את חשיבותם העצומה של כלי התקשורת, והצורך החיוני לעשות בהם שימוש למטרה נעלה, כך גם הקדים את דורו בקביעה שונה למעמד האישה הדתית בדורנו. אולי בזה היא צדקה?