אאא

במאי הסרט, צבי פישמן מסביר כי הסיפור עוסק בילדים שמורדים במסלול המקובל בצורה כלשהי, מתרחקים מהדרך, מהחינוך עליו גדלו ומהציפיות של ההורים והמורים. במקרים כאלה ההורים והמורים אובדי עצות כיצד נכון להתייחס לילד. האם להעיר לו? לרדת על הילד? או לנסות לרדת למקום בו הוא נמצא ולקבל את הילד כמו שהוא, להעריך את הנקודות הטובות שבו ולבנות בסבלנות קשר של אהבה ואמון כדי לעזור לילד להתמודד עם הרגשות הסוערים שעוברים עליו ועם הקונפליקטים שהוא צריך להתמודד איתם מבפנים ומבחוץ.

באופן עמוק יותר, בן המלך מסמל את עם ישראל בירידתו לגלות 'תחת השולחן', כמו תרנגול ההודו, נודד, תלוי בפירורים של הגויים בארצות זרות, מאמץ את דרכיהם, ותוך כך הופך להיות דומה להם - הופך להיות תרנגול הודו במקום בנו של המלך. איך אנו יכולים להיות בניו של המלך – יהודים עצמאיים בארצנו בחוזרנו אל שולחן המלך, שהוא במשל זה הקב"ה? מבחינה לאומית מה צריך להיות יחסנו לקבוצות של יהודים שבצורה כלשהי נמצאים 'תחת השולחן'? עלינו לרדת עליהם ולהתנגד להם? או עלינו לרדת למקום בו הם נמצאים בניסיון להבין את מניעיהם והשקפת עולמם השונה ולהשפיע עליהם להגדיל את אופקיהם על ידי דוגמא של התנהגות יותר מאירה ויותר משכילה?

יהודה ברקן בראיון ל"כיכר השבת". ארכיון (צילום: אהרן רבינוביץ)

לפי תורת הנסתר, בן המלך מסמל את ירידת השכינה לגלות 'תחת השולחן' זרוק מארמון המלך, וברמה האוניברסלית, הבן של המלך הוא כל האנושות שבחטאו של אדם הראשון גלה מגן עדן. מי יוביל את האנושות חזרה לגן עדן ותיקון עולם? אומות העולם שבסיפור של רבי נחמן הם החכמים והקוסמים של המלך, כולם מנסים לרפא את הילד ונכשלים. רק החכם היהודי מצליח בסוף להחזיר את הנסיך השפל והגולה לחזור לשולחן המלך ולתיקון עולם.

(ניתן להשיג את ה-DVD של כל הסרט כאן)