אאא

לפני כשנתיים, זמן קצר לאחר מותו של בעלה, חתמה האישה לטובת הנאמן של חברת הייעוץ "פוקוס 1" על הסכם אופציה לרכישת מלוא הזכויות בבניין מגורים בבעלותה בתל-אביב, הכולל 10 דירות מגורים.

במסגרת ההסכם היא העניקה לחברת הייעוץ אופציה לרכישת מלוא הזכויות בנכס תמורת 17.9 מיליון שקל לתקופה של כחצי שנה, וזאת תמורת תשלום של 100,000 שקל.

לייעוץ בתחום:

עו"ד חוזים

כמו כן, הוסכם שלנאמן של חברת הייעוץ תהיה הזכות למכור את האופציה לצדדים אחרים ללא הסכמתה, בתנאי שאלו יממשו גם את אופציית רכישת הנכס.

בינתיים, האריכו הצדדים את ההסכם לתקופה נוספת של כחצי שנה, במהלכה מצא הנאמן קבוצה של 26 רוכשים שהביעו נכונות לרכוש את הבניין, וקנו ממנו את האופציה לרכישה תמורת 3.1 מיליון שקל.

הרוכשים הודיעו לבעלת הבניין על רצונם לממש את אופציית הרכישה, והופתעו כשסירבה לחתום על חוזה, בטענה שהיא אינה מעוניינת להתקשר בהסכם עם "קבוצת רכישה".

בעקבות סירובה, פנו הרוכשים בשנת 2015 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בבקשה שיצהיר על זכותם לרכוש את הבניין ולהירשם כבעלים.

אלא שהמשיבה עמדה על סירובה. היא טענה שיש לבטל את הסכם האופציה עם הנאמן, שלדבריה הטעה ורימה אותה, בכך שניצל את חולשתה לאחר מות בעלה ושכנע אותה לחתום במהירות על ההסכם למכור את הנכס במחיר הפסד, הכל במטרה לגרוף רווח ניכר על חשבונה.

בנוסף, לטענתה, בהסכם שעליו חתמה מצוין במפורש שהנכס לא יימכר לקבוצת רכישה.

הנאמן, שצורף כמשיב נוסף לבקשה, תמך בבקשת המבקשים, וטען לחוסר תום לב של המשיבה, שלדבריו נהנתה מייצוג משפטי לאורך כל הדרך.

המבקשים מצדם הסבירו שהם אינם "קבוצת רכישה", והעריכו שהמשיבה מנסה להתחמק מקיום כיוון שיש לה ספקות לגבי העסקה.

לא הוטעתה – טעתה

השופטת רות לבהר שרון דחתה את טענת המשיבה, לפיה הנאמן "סידר" אותה, וציינה כי המשיבה עצמה הודתה שקיבלה ייעוץ משפטי לפני שחתמה מרצונה החופשי על ההסכם.

בנוסף, השופטת הסבירה כי אם הייתה רוצה המשיבה לטעון שחתמה על ההסכם עקב טעות, הטעיה או עושק מצד הנאמן, היה עליה לעשות זאת זמן סביר לאחר חתימתה, בעוד שבמקרה זה היא העלתה טענה זאת לראשונה זמן רב אחר כך, במסגרת תגובתה לבקשת הרוכשים.

לאחר מכן השופטת עיינה בתנאי ההסכמים עליהם חתמה המשיבה והגיעה למסקנה שאין לה למעשה את הזכות להתנגד לקיומם.

אמנם, ההסכם מלמד שהנאמן לא היה רשאי להציע את הנכס לקבוצת רכישה, אם כי מלשון ההסכם עולה שכל שנדרש לקיום ההסכם הוא הצהרה מטעם הרוכשים, לפיה הם אינם קבוצת רכישה.

לפיכך, השופטת הבהירה כי משהמבקשים עמדו על כך שהם אינם נחשבים לקבוצת רכישה ואף הסכימו לשלם כל מס, ככל שיוטל אם יוכרו כקבוצת רכישה, הרי שלמשיבה אין עילה לסרב לחתום על הסכם המכר.

השופטת הגיעה למסקנה שהמשיבה הבינה וידעה על מה היא חותמת, וכי לכל היותר מדובר כאן במקרה בו סברה בדיעבד שהייתה לה "טעות בכדאיות העסקה", שעל פי חוק החוזים אינה מעניקה זכות לביטולה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לפיכך, השופטת קיבלה את הבקשה, והורתה למשיבה לקיים את הסכם המכר עם המבקשים, לזכותם פסקה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל.

  • ב"כ המבקשים: עו"ד שחר אגמון
  • ב"כ המשיבים: עו"ד דוד שוב, עו"ד עברי פיינגולד, עו"ד ברוך כצמן, עו"ד אילן אליאב

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין ניר יונגר עוסק בדיני חוזים ומקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.