אאא

הצעת חוק חדשה שתעלה היום (א') על שולחן ועדת השרים לחקיקה מעוררת עימות בין "יד ושם" לבין קבוצת חברי כנסת, שמבקשים להשוות את מעמדם של יהודים שהצילו יהודים אחרים בשואה לזה של חסידי אומות העולם, אשר בהגדרתם אינם יהודים. במוסד הממלכתי להנצחת זכר השואה מתנגדים ליוזמה, ואומרים כי היא "מיותרת, בעייתית ותגרום עוול ופגיעה ברגשותיהם של שורדי שואה רבים".

על פי הדיווח ב'הארץ' היוזמה החדשה חוצת מפלגות, ותומכים בה חברי כנסת מימין ומשמאל. חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) הגישה את התיקון לחוק זיכרון השואה והגבורה. הנוסח שהגישה דורש מיד ושם להוסיף תחת אותו סעיף הנוגע להנצחתם של חסידי אומות העולם גם את "גבורתם ופעילותם של יהודים שחירפו נפשם על מנת להציל את בני עמם בשטחים הכבושים על ידי הנאצים". לדברי גרמן, ״היו יהודים שפעלו תוך סיכון נפשות והצילו חיי יהודים אחרים. באורח פלא, חוק ניצולי השואה הקיים לא מדבר על הכרה בהם. היה מי שפירש את החוק הנוכחי כך שחסידי אומות העולם הם נוצרים בלבד. זה מגוחך".

הוועדה תדון בהצעה היום, אבל בהתאם לסיכום מוקדם השרים יחליטו על עתידה רק לאחר שתוגש הצעת חוק מקבילה, של קבוצת חברי כנסת מימין ומשמאל. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, שיזם את ההצעה הנוספת, מתכוון לקדם אותה בנוהל מזורז כך שהדיון על אישור שתי ההצעות יתקיים בתוך כשבועיים. לדבריו, ״כל חבר כנסת שניגשתי אליו והצעתי לו להצטרף לחוק הסכים. החתמתי עליו חברי כנסת ממרצ, מהמחנה הציוני ומכולנו״.

ההתנגדות של יד ושם מנומקת בכך שבלתי אפשרי להגדיר קריטריונים על פיהם ניתן יהיה לקבוע אילו מן הפעולות והמעשים הרבים והמגוונים של יהודים שהצילו יהודים ראויים להוקרה מיוחדת. "ממחקרים ומעדויות אנו למדים שעזרה הדדית, סיוע והושטת יד של יהודים ליהודים אחרים בתקופת השואה הייתה תופעה שכיחה ושרוב היהודים שהצליחו לשרוד בשואה, קיבלו עזרה מיהודי אחר", נמסר מהמוסד.

ביד ושם מדגישים כי פעולות מסוג זה היו נפוצות, ואומרים: "כמעט בכל עדות מספרים הניצולים על מקרים של עזרה שהגישו יהודים ליהודים אחרים". ברשימה נכללים מעשים כמו "פעילות ברשת הצלה, מתן פרוסת לחם לאסיר אחר, עידוד וסיוע נפשי, הברחת מזון או מסמכים מזויפים, סיוע בניסיונות בריחה, העברה של מכתבים ומידע, עזרה לאסיר להימנע מעבודת פרך או גירוש, ועוד".

לצד זאת, חוששים ביד ושם כי הכרה ממלכתית ביהודים שהצילו יהודים בשואה תפגע ביוקרתו של התואר "חסיד אומות עולם", המוענק ללא־יהודים, אשר ייחודו הוא בכך שהם סיכנו את חייהם וחיי משפחותיהם ולעתים אף שילמו בחייהם כדי להציל יהודים. זאת, בשעה שיהודים שהצילו יהודים במקרים רבים ממילא היו תחת סכנת מוות, ועשו זאת כחלק מסולידריות ועזרה הדדית בין אחים לצרה. "כל היהודים באשר הם נידונו להשמדה והיו בסכנה קיומית מתמדת ללא קשר למעשיהם", נכתב באתר יד ושם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

גרמן וסלומינסקי מכירים היטב את ההתנגדות ביד ושם למהלך שיזמו. ״מי אמר שיד ושם צודקים? יכול להיות שהם נעולים על תפיסה מסוימת. התפקיד שלנו הוא גם לתת גיבוי ליהודים״, אמר סלומינסקי וציין כי הגיש את החוק בהמשך לפניית מוזיאון בית העדות למורשת הציונות הדתית וזכרון השואה במושב ניר גלים. גרמן קראה להזדרז בהכרה בגבורתם של יהודים שהסתכנו בהצלת יהודים אחרים. ״לדאבוננו הרב לא נשארו רבים מהם”, אמרה חברת הכנסת והוסיפה, “אנחנו ב–2016. מלחמת העולם הסתיימה לפני שבעים שנה. כמה אנשים כבר נותרו? דווקא עכשיו, כשנותרו כל כך מעט, זה הזמן להוקיר להם תודה״.

הרב ישראל מאיר לאו בטקס הענקת תעודה למשפחה שהצילה אותו
הרב ישראל מאיר לאו בטקס הענקת תעודה למשפחה שהצילה אותו (צילום: אביר סולטן, פלאש 90)
הגדלה

ביד ושם מדגישים, עם זאת, כי נושא העזרה ההדדית בין יהודים בשואה מקבל ביטוי נרחב בהנצחה, בחינוך ובמחקר שיוזם המוסד. בין היתר, מעשי הצלה שנעשו על ידי יהודים מוצגים במוזיאון לתולדות השואה, עשרות ספרים ומחקרים שמתייחסים לנושא פורסמו על ידי יד ושם (האחרון שיצא לאור ב 2015 הנו "עלה איתי בגורלי" — יהודים מצילים יהודים לנוכח ההשמדה) והנושא מקבל תהודה בבחירת מדליקי המשואות, בטקסים ובכנסים שנערכים ביד ושם.

יד ושם הכיר עד כה ב-26 אלף חסידי אומות עולם. הוא עושה זאת באמצעות ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון, שבוחנת כל מקרה לגופו. הקריטריון הבסיסי לקבלת התואר הוא סיוע ליהודים תוך סיכון חיים. לצד זאת, המניע להצלה צריך להיות סיוע ליהודים בתור נרדפים, ולא עבור כסף או תגמול אחר.

חסידי אומות העולם מקבלים מדליה ותעודה ושמותיהם מונצחים בהר הזיכרון בירושלים.