בפעם הבאה שאתם יושבים עם הילדים סביב שולחן ארוחת הערב, מנסים לחלץ מהם איך עבר המבחן בתורה, מה קרה בהפסקה, האם הכל היה בסדר בהסעה - ואין יותר מדי שיתוף פעולה מצידם, עצרו ונסו את הטקטיקה הבאה.
לפי מאמר שפורסם לאחרונה ב"וושינגטון פוסט" על ידי שרה אקרמן, הדרך הכי פשוטה לגרום לילד לספר לכם איך עבר עליהם היום היא פשוט לשאול אותו: "אתה רוצה לשמוע איך היה היום שלי?". ברוב המקרים, הילדים יתבלבלו משאלתכם ויהיו מרותקים לתשובה. לפי אמהות שניסו זאת, הם בדרך כלל לא יסרבו.
מה שנותן לכם חופש מוחלט לפרט להם מה אכלתם לארוחת הצהריים, על הפגישה עם המנהלת שלכם, על התור הארוך במכולת. התיאור המפורט ייתן לילדים דוגמה "איך לעשות את זה נכון" והם ירצו לחקות אותה עם תיאורים משלהם (על הדו-שיח בין חני לדבורי בתור לחבל, לדוגמה).
החלק הכי טוב: לא משנה בכלל מה עשיתם באותו היום, עצם השיתוף ההדדי של הפרטים - מה גרם לכם לצחוק, מתי הרגשתם משועממים או מה הוביל אתכם להתלבטויות - כל אלה מהווים עבור הילדים מודל לניהול שיחה משתפת ומזדהה.
העובדה שזו הזדמנות לפרוק קצת? זה רק בונוס.