אאא

מחר (יום ב') ייראה סופר-ירח ובשמו הלועזי SUPERMOON. כיוון שנכתב רבות בגין התופעה העומדת להתרחש בשמי ארצנו, רצוי להנמיך מעט את הציפיות ולהסביר את התופעה.

למעשה, סופר-ירח מתרחש כאשר קיימים שני תנאים - הירח במילואו והירח מצוי במרחק הקטן ביותר לכדור הארץ במסלולו (פריגיאה). ובכן, כל אחת משתי התופעות האלה חלות מדי חודש בחודשו ולכן תופעת הסופר-ירח אינה כה נדירה. למעשה, אשתקד היו שלושה אירועים כאלה וגם בחודש דצמבר הקרוב, בעת הירח המלא, הוא עדיין ייפול בהגדרה של סופר-ירח.

אם כך, מדוע המהומה ומה מיוחד בסופר-ירח של מחר? מרחקו של הירח מאיתנו משתנה. הירח נע במסלול אליפטי סביבנו ומשלים הקפה אחת לחודש סביב כדור הארץ. לכן, בשל האליפטיות של מסלולו, בכל חודש הירח נע מהנקודה הקרובה ביותר של מסלולו (הקרויה פריגיאה), מתרחק עד לנקודה הרחוקה ביותר (קרויה - אפוגיאה) ואז מתקרב שוב וחוזר חלילה.

בווידאו: ד"ר יגאל פת-אל בראיון לאולפן ynet (צלם: אלי סגל, חגי דקל)

אלא מה? בניגוד למצופה, גם המרחקים שבהם מצוי הירח בנקודה הקרובה ביותר אלינו במסלולו אינם קבועים והם משתנים מדי חודש בחודשו וזאת בשל השפעה של השמש על מסלול הירח. השנה, מרחקי המינימום בין הירח לכדור הארץ (הפריגיאה) נעים מ-356,511 ק"מ, וזה יחול מחר, לבין 369,661.4 ק"מ שחל ביולי השנה. גם המרחקים המירביים של הירח מכדור הארץ ( אפוגיאה) משתנים - האפוגיאה הרחוקה ביותר שהירח נמצא מאיתנו השנה היתה באוקטובר, אז היה מרחקו מאתנו 406,661.3 ק"מ ואילו האפוגיאה הקרובה ביותר היתה באוגוסט, אז היה מרחקו מאתנו 404,264 ק"מ.

לכן, בעת הירח המלא של חודש נובמבר, הירח יהיה בנקודה הקרובה ביותר אלינו השנה, טוב יותר, למשל, מהסופר-ירח של חודש דצמבר, אז הירח יהיה רק כמה אלפי ק"מ רחוק יותר. אולם, בזה לא מסתיים הסיפור. כדי שהסופר-ירח יהיה מוצלח מאוד, הפרש הזמן שבו הירח יהיה במילוא (כלומר - הירח מצוי מול השמש ומפנה אלינו את כל צידו המואר) ובנקודה הקרובה ביותר במסלולו באותו החודש - אמור להיות הקטן ביותר. בנובמבר, ההפרש בין שתי התופעות הוא שעתיים בלבד. בדצמבר, הפרש זה יהיה כיממה אחת, לכן הסופר-ירח יהיה פחות מרשים, אולם בפער זניח.

צירוף קרוב כזה שבה הפרש הזמן, בין היותו של הירח מלא והימצאו בנקודה הקרובה ביותר אלינו, היה כה קטן לא הייתה מאז שנת 1948 והוא לא יחזור אלא רק בשנת 2034.

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אז מה בעצם נראה?

ההפרש במרחק בין הנקודה הקרובה ביותר למרחק הממוצע של הירח הוא כ-8% והפרש המרחק מהנקודה הרחוקה ביותר כ-14%. לכן, גודלו של הירח המלא ייראה בסך הכל 8% גדול יותר מגודלו הממוצע של הירח (בקוטר). בשל העובדה שהירח קרב יותר הוא גם יאיר יותר ועצמת אורו תהיה בכ-30% מעוצמת אורו של ירח מלא המצוי בנקודה הרחוקה ביותר מאיתנו.

חשוב מאוד לציין, שאי אפשר להבחין בהפרש בגודל הנראה של הירח משתי סיבות:

  • ההפרש קטן וניתן למדידה רק באמצעים מיוחדים 
  • והסיבה החשובה יותר – כיוון שאין ירח "נוסף" שאפשר להשוות אליו את גודל הירח הנוכחי, לאדם שאינו מנוסה יהיה קשה להבחין בהבדל לא כל שכן לזכור את היחס בין גודל הירח הנוכחי לירחים מלאים אחרים.

כך שבניגוד לרושם שנוצר הן בידיעות במקומות שונים וברשתות החברתיות - הירח לא ייראה לפתע בגודל יוצא דופן, או יכסה את כל השמים או כל משהו חריג במיוחד.

ובכל זאת, האם כדאי לצפות ומהיכן?

הירח המלא בזריחתו הוא מרשים תמיד. בייחוד כאשר הוא קרוב לאופק, אזי בשל אשלייה אופטית הוא נראה גדול יותר מכפי שהוא באמת. הירח ייראה גדול, כפי שהוא תמיד נראה גדול כשהוא זורח במזרח, ואכן, קוטרו הנראה יהיה בכ-8% גדול מהממוצע. כאשר הירח ייראה במרום השמים, הוא יהיה בוהק יותר מהממוצע. הוסיפו לזה את העבדה שירח מלא של חודש נובמבר מצוי כמעט בנקודה הגבוהה ביותר בשמים שבה מצוי ירח מלא (למעט בחודש דצמבר) - ואז הרי לכם ירח בוהק.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

חשוב מאוד לציין – האפקט ייראה במיטבו בעין, ללא משקפת או טלסקופ! למעשה, הזמן הרע בותר לצפות בירח הוא כאשר הוא מלא, אז הוא מסנוור ואינו מראה פרטי נוף בהיעדר צללים על פניו. רצוי לבחור נקודה שבה האופק המזרחי נראה ואינו מוסתר ואז בסביבות השעה 5 בערב הירח יזרח. למי שמצלם, הירח יזרח באזימוט של 75 מעלות, כך שאפשר בהחלט להתכונן, לחפש תוואי נוף מעניינים ולתפוס את הירח הזורח במלוא הדרו עם תפאורה מעניינית.

ולמי שהחמיץ - לא נורא - הירח המלא של דצמבר יספק חוויה דומה, כאשר כל ההפרש יהיה פחות מאחוז אחד ביחס לסופר-ירח של ה-14 בנובמבר.

מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל מצויים בספר השנה האסטרונומי, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2016 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

  • ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מצפה הכוכבים בגבעתיים, האגודה הישראלית לאסטרונומיה.