חוק הגישור החדש: נמחקו תביעות שהוגשו מוקדם מדי

בית המשפט למשפחה קבע באחרונה כי לבן זוג שפתח בהליך ליישוב סכסוך יש לפחות 60 יום להגיש תביעה, ובפרק זמן זה לצד השני אין אפשרות לתבוע (משפט)

אהובה צמת | כיכר השבת |
מטרת החוק לגשר בין בני הזוג, אבל עד מתי? אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בחודש יולי השנה (2016) נכנס לתוקפו חוק "הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה" (חוק גישור חובה) המחייב צדדים המעוניינים להתגרש לפנות קודם ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים לצורך פתיחת הליך ליישוב סכסוך.

לייעוץ בתחום:

עורך דין משפחה

ביחידת הסיוע הצדדים מתחילים הליך גישור במטרה להגיע להסכם. בני זוג שערכו לפחות ארבע פגישות אך לא הצליחו להגיע להבנות יכולים לפנות לבית המשפט או לבית הדין הרבני בתביעה. החוק נותן עדיפות לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לבחור את הערכאה שאליה תוגש התביעה (בית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה).

באחרונה התעוררה השאלה מהו פרק הזמן שבמסגרתו יכול בן הזוג להגיש את תביעתו. בפני בית המשפט למשפחה בפתח תקווה הונחה בקשה של בן זוג שעתר למחוק תביעות שהגישה אשתו לבית המשפט.

הבעל סיפר כי בתחילת אוגוסט השנה הגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני בפתח תקווה. לדבריו, פגישות הגישור שנערכו בין הצדדים לא הובילו להסכם.

הבעל הוסיף כי בסוף חודש ספטמבר אשתו הגישה בבית המשפט למשפחה תביעות למשמורת, מזונות ורכוש. לטענתו, יש למחוק את התביעות מאחר שהוגשו בטרם חלפה התקופה המינימלית שבחוק שבמסגרתה הוא רשאי להגיש את תביעתו.

האישה טענה כי החוק והתקנות קובעים כי לבן הזוג שהתחיל בהליך הגישור יש 15 יום בלבד מהמפגש הראשון ביחידת הסיוע כדי להגיש תביעה. לשיטתה, מאחר שהיא הגישה את תביעותיה לאחר פרק זמן זה – הן הוגשו כדין.

לא צריכים לרוץ

השופטת אילת גולן-תבורי מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה הבהירה כי המטרה המרכזית של החוק ליישוב סכסוכי משפחה היא להקל על בני זוג הנקלעים למשבר ולמנוע מהם את הצורך "לרוץ" ולהגיש תביעות. לדבריה, המחוקק ביקש לגרום לבני הזוג לנסות קודם כל לפתור את הסכסוך בדרך של הידברות. זאת, בטרם הגשת כתבי תביעה שעלולים לפגוע ואף למנוע שיח עתידי.

השופטת פנתה לנוסח החוק וציינה כי הוא קובע פרק זמן של 60 יום לפחות (45 יום מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך ו-15 יום נוספים) שבהם הצד שפתח בהליך הגישור יכול להגיש את תביעתו.

השופטת הסבירה כי תקופה מינימלית זו נקבעה על מנת מצד אחד לאפשר הליך הידברות משמעותי ומצד שני לא לגרום לצד שבחר לנסות לפתור את המשבר בדרך של גישור "הפסד דיוני" במרוץ הסמכויות ולאפשר לו לבחור את הערכאה השיפוטית המועדפת עליו.

לקביעת השופטת, במקרה זה האישה הגישה את תביעותיה בטרם חלוף התקופה המינימלית שנקבעה בחוק ולכן היא הורתה על מחיקתן.

לקריאת ההחלטה

מאחר שהתנהלות סביב החוק עודנה בראשיתה, לא נפסקו הוצאות.

  • ב"כ המבקש: עו"ד ליז קרני
  • ב"כ המשיבה: עו"ד רומי קנבל

עורכי דין בגישור במשפחה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: אהובה צמת היא מגשרת העוסקת בדיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר