בית המשפט: היתר בנייה אינו מקנה זכות בנייה "אוטומטית"

זוג מחיפה קיבל היתר להקמת שני מקומות חנייה בחצר הבניין אך המפקחת קיבלה את התנגדויות השכנים ואסרה על הבנייה. בשבוע שעבר בית המשפט אישר את החלטתה וקבע כי לא ניתן להתעלם מרצון הרוב (משפט)

עו"ד יחיאל ברונר | כיכר השבת |
היתרי הבנייה כרוכים בעקירת עצים עתיקים. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בני הזוג פנו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה בבקשה להיתר בנייה של שני מקומות חנייה בחצר הבית המשותף בו הם מתגוררים בעיר עקב מצוקת חנייה רצינית באזור. הוועדה אישרה את הבקשה ובני הזוג קיבלו אור ירוק לתכנון החניות.

אלא שהם לא לקחו בחשבון, שההיתר שקיבלו עורר התנגדות עזה בקרב השכנים שלהם, שטענו כי הקמת החניות כרוכה בעקירת עצים עתיקים ושיחים, המהווים מעין "ריאה ירוקה" החשובה לאיכות חייהם.

לייעוץ בתחום:

עורך דין תכנון ובנייה

המחלוקת בין השכנים הובאה לפתחה של המפקחת על רישום המקרקעין בחולון, שקיבלה את עמדת השכנים המתנגדים. המפקחת קבעה כי מדובר בשינוי שפוגע ברכוש המשותף ומחייב הסכמה של רוב בעלי הדירות, ובני הזוג לא השיגו את הרוב הדרוש.

בני הזוג סירבו לקבל זאת והגישו לפני חצי שנה ערעור על החלטת המפקחת לבית המשפט המחוזי בחיפה.

המערערים הדגישו את העובדה שקיבלו היתר בנייה כדין, שהם מממנים את הבנייה בעצמם ואף הבטיחו לאפשר לשכנים להשתמש בחניותיהם תמורת תשלום. עוד הם טענו כי הקמת החניות נחשבת ל"שימוש סביר" ברכוש המשותף ולכן החוק אינו מחייב אותם לגבש רוב.

לסיכום, טענו המערערים כי ההחלטה לתמוך בשכנים משמעותה "עריצות הרוב", תוך שהפנו אצבע מאשימה לשניים מהשכנים, שלדבריהם מנצלים לרעה את העובדה שהם בעלים של שלוש דירות בבניין, באופן המותיר בידיהם זכות וטו על כל החלטה הנוגעת לרכוש המשותף.

המשיבים המשיכו להתנגד בכל תוקף להקמת החניות, וטענו כי הם מעדיפים לשמור על החצר במתכונתה הנוכחית. לטענתם, מלבד עקירת צמחייה, הבנייה שמבקשים המערערים לבצע כרוכה גם בשבירת הגדר המקיפה את הבניין, שינוי מיקום האשפה וסלילת שביל גישה חדש – וזהו אינו "שימוש סביר".

התנגדות לגיטימית

אב בית הדין השופט יגאל גריל והשופטים בטינה טאובר וסארי ג'יוסי עיינו בפסק דינה של המפקחת, וקבעו כי לא מצאו בו שגגה המצדיקה התערבות.

לנוכח טענות המתנגדים השופטים דחו את הטענה לפיה הקמת החניות נחשבת ל"שימוש סביר" והבהירו כי במצב כזה, עצם קיומו של היתר בנייה אינו מעניק למערערים "זכות אוטומטית" לבצע את הבנייה המאושרת ללא הסכמה של רוב בעלי הדירות.

השופטים הוסיפו כי לא הוכח בפניהם שבעלי הדירות הדומיננטיים ניסו לכפות את רצונם בחוסר תום לב על יתר השכנים או לפעול בכוונה נגד המערערים. לטעמם, המשיבים בסך הכל ניצלו את זכותם הלגיטימית להתנגד לשינויים ונימקו את התנגדותם באופן מפורט וראוי.

לאור הדברים אמורים, השופטים החליטו לדחות את הערעור, וחייבו את המערערים לשלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 שקל.

  • ב"כ המערערים: עו"ד אסנת הירש
  • ב"כ המשיבים: עו"ד ורד רם

עורכי דין תכנון ובנייה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין יחיאל ברונר עוסק בדיני תכנון ובנייה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר