אאא

לפני כשנתיים חתמו בני זוג על הסכם גירושין שלפיו הבעל ימכור לאישה את חלקו בדירתם המשותפת תמורת 290,000 שקל. ההסכם אושר בבית הדין הרבני.

לייעוץ בתחום: 

עורך דין משפחה

בהסכם הובהר כי התמורה נמוכה בכ-200,000 שקל מהערכת השמאי וכי הסכמת הבעל למכירה במחיר זה נובעת מרצונו שהאישה תגור בדירה עם ילדיהם המשותפים עד לבגרותם, ובהתחשב בכך שהתחייבה לא לתבוע ממנו מזונות.

מועדי התשלומים לא פורטו בהסכם אך מספר חודשים לאחר מכן הצדדים הסכימו כי התשלום האחרון יבוצע באפריל 2015.

מיד לאחר חתימת ההסכם האישה הפקידה 100,000 שקל בידי עורך דינה על מנת שיעבירם לבעלה לשעבר, אך עורך הדין השתמש בכסף לצרכיו האישיים ונעצר בשנה שעברה באשמה של מעילה בכספי לקוחות.

כתוצאה מכך, לא הצליחה האישה לעמוד במועדי התשלומים. בתביעה שהגישה לבית  הדין הרבני היא סיפרה כי לאחר מאמצים הצליחה לגייס את הסכום והיא מבקשת כעת לאכוף על הבעל לקבל מידיה את הכסף ובכך להשלים את רכישת חלקו בדירה.

האיש טען מנגד כי אין לאכוף את ההסכם מאחר שהתובעת הפרה אותו ועיכבה את התשלומים זמן ממושך. הוא ציין כי עד כה התובעת העבירה אליו פחות מרבע מהסכום שהיה אמור לקבל. עוד הוא טען כי תכנן לקנות דירה קטנה בכסף אך בעקבות העיכוב נאלץ להוציא את כספו על שכירות וכעת אינו יכול לקנות דבר.

על כך השיבה האישה כי העיכוב לא היה באשמתה. היא הוסיפה כי הנתבע ניסה להתחמק מההסכם גם קודם למעילה ונראה כי הוא מבקש לנצל את הסיטואציה שנוצרה על מנת להימנע ממימושו.

שמירה על יציבות

הרבנים אב בית הדין הרב מיכאל צדוקהרב אלימלך וסרמן והרב אריאל שוייצר ציינו כי עיכוב בתשלומים מצד קונה מוכר בהלכה כעילה לביטול עסקה.

יחד עם זאת, לדבריהם, יש להבחין בין מצב בו המוכר תובע את ביטול ההסכם עקב השיהוי בתשלומים לבין מצב בו הוא אינו דורש את הביטול. במקרה האחרון, רואים את המוכר כמי ש"התרצה" ומעוניין לקיים את העסקה על אף העיכוב בתמורה.

לדבריהם, במקרה זה הנתבע לא עשה כל פעולה אקטיבית לביטול ההסכם. עוד לדבריהם, מכירה שמתבצעת כחלק מהסכם גירושין שונה ממכירות אחרות ואין מקום לבטל אותה בעילה של אי עמידה בתנאי תשלום.

הם הסבירו כי במקרים רגילים קיימת הנחה שהמוכר לא היה מסכים לעסקה אם היה יודע שהתמורה תתעכב.

לעומת זאת, במכירה שמתבצעת תוך כדי הליך גירושין מעורבים שיקולים נוספים ובמקרים רבים קבלת התמורה אינה המניע העיקרי לעריכת ההסכם אלא הרצון להסדיר את כלל העניינים הרכושיים בין הצדדים.

במקרה זה, התרשמו הדיינים כי המניע לעריכת ההסכם היה רצונם המשותף של הצדדים להבטיח קורת גג לילדיהם ושמירה על יציבות בחייהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בנסיבות אלה קיבלו הדיינים את התביעה והורו לצדדים לעשות את כל הנדרש לביצוע ההסכם.  

  • ב"כ התובעת: עו"ד רז מסורי
  • ב"כ הנתבע: עו"ד איתן כהן

עורכי דין גירושין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין שמואל גרוס עוסק בדיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.