אאא

כשמה כן היא: מוטוריקה עדינה היא היכולת לבצע מלאכות עדינות ומורכבות כמו ציור, גזירה והשחלה – בניגוד למוטוריקה גסה שמתייחסת לפעולות כמו הליכה, ריצה וקפיצה.

"מוטוריקה עדינה היא שם כולל לתפקודים שונים המבוצעים באמצעות הידיים", מסבירה סמדר סבן, מרפאה בעיסוק התפתחותית מחוזית בקופ"ח מאוחדת ירושלים.

"כיום כבר לא נהוג לאבחן את העניין רק בהיבט הפיזי, או בהתאם לטבלאות התפתחות, אלא בעזרת ראייה רחבה יותר המתייחסת למעורבות הילד - בעשייה, בחיי החברה, בשיחה ואינטראקציה, בלמידה וביכולת המצאה ודמיון. בהתאם לכך, ניתן לאתר בעיות שגורמות לעיכוב התפתחותי בתחום". 

מתי לחשוד בעיכוב מוטורי?

ככלל, אומרת סבן, הימנעות ממשימות שמשלבות מוטוריקה עדינה צריכות לעורר חשד: יכול להיות שהיא נובעת מקשיים אובייקטיביים, גופניים.  אבל צריך לזכור גם שלא תמיד קיימת בעיה.

"חשוב להבין שקיים שוני רב בין ילדים ולעתים הדרישה אינה מותאמת לשלב התפתחותי או לקצב הלמידה ולתחומי העניין של הילד. חשיפת הילד לאתגרים, לפתרון בעיות, להתנסויות מגוונות ולמשחקים זמינים, מהווה סביבה תומכת. מנגד, אוירה של תחרות, תובענות לתוצרים, קצב שאינו מותאם או שיפוטיות עשויים לעכב התנסות". 

שלבי התפתחות המוטוריקה העדינה

נכון, לא כולם לפי הספר – וטוב שכך. אבל חשוב שתדעו למה לצפות ומה מאפיין כל גיל, ואם נדמה לכם שיש פער גדול בין יכולותיו של הילד שלכם ובין השלבים המתוארים פה, פנו להתייעצות.

עוד לפני שהילד מגיע לגיל שנתיים, הוא מתחיל לשחק בכלים בחול, לצייר בעזרת אצבעות וליהנות מן ההתנסות החושית הזאת. 

לקראת גיל שלוש הפעוט מתחיל לייחס משמעות לציור, ומסביר מה הוא מנסה לצייר. לתגובת הסביבה למה שיוצר ועושה יש משמעות רבה עבורו. בנוסף, הרכבת פאזל פשוט, שרבוט על דף  ושיחה משותפת  גורמים לו הנאה רבה. 

בגיל שלוש - ארבע: ניתן להבחין בעיצוב קווי היסוד היוצרים צורות ברורות, אך רק לקראת גיל ארבע הציור מתחיל לקבל משמעות ויזואלית. הילד יצייר למשל עיגול עם חוט במטרה לצייר בלון או משהו שנראה כמו כלי רכב, התחלה של דמות או חיה ועוד. בגיל זה משתכללת אחיזת כלי הכתיבה, ומתחיל ביסוס של שליטה בכלי הכתיבה ובתוצר. בנוסף, הילד מתחיל להתנסות בגזירה, אך ללא שליטה מלאה ודיוק על קוים. 

בגיל ארבע וחצי – חמש: האחיזה כבר מזכירה את זו שלנו, המבוגרים. הילד מרגיש שביכולתו לייצר צורות ברצף או לעצור כאשר הוא מתכוון לכך. יכולת העתקת צורות והפקת ציור מרעיון משתפרת לאיטה. הילד מתנסה יותר בצביעה וגזירה, והיצירה הופכת לחוויה מדויקת יותר. הילד משתמש בשתי ידיו לביצוע פעולות כמו ציור כאשר יד אחת מייצבת את התנועה. הוא מצייר אלמנטים רבים יותר כמו כיסים וכפתורים. זה הזמן עבורו להתנסות גם בבניית דגמים מורכבים יותר במגוון משחקי הרכבה ודמיון. 

בגיל חמש - שש: בציור ניתן לראות תוכן עשיר צבעוני ומפורט, המכיל גיבורי על ופיות, ציורי סיטואציה ורגשות. הילד מתחיל להתנסות בכתיבה של אותיות וספרות וכותב את שמו. בנוסף, הוא מצליח לדייק בגזירה ובצביעה. משך זמן העיסוק  ביצירה גדול יותר מבעבר.

איך נוכל לעזור להם?

  1. נשחק איתם: "ידוע שככל שההורה משחק עם הילד ובא איתו באינטראקציה יומית, כך משתפרת ההתפתחות הטבעית של הילד. משחקי תנועה, מילים, סיפורים ופעילויות יומיות. הכל הולך", מסבירה סבן.
  2. נעשיר אותם בחוויות: לא צריך לטפס ביחד על האוורסט, מספיק שנקלף איתו ביחד קלמנטינה ונתענג על הריח, מהמרקם ומהטעם או שנעזר בילד בעת שטיפת הכלים. הילד ירוויח גם זמן איכות, גם הרגשה שסומכים עליו וגם מוטיבציה להפעיל מיומנויות.
  3. נעזור להם לפתח עצמאות ודמיון: כדאי לתת לילד לכפתר את המעיל שלו בעצמו, למשל. גם אם אנחנו מסייעים לו במהלך החשיבה או בעזרה פיזית והוא מנחה אותנו במילים, זו כבר חצי מהדרך.
  4. נעודד אותם לצייר: לדברי סבן, כל נקודה יכולה להיות התחלה של ציור. אפשר לצייר ציורים משותפים, אפשר לשאול ולהביע התעניינות בציור או לשקף במילים את מה שהילד צייר. 

הכתבה נערכה בשיתוף מאוחדת. תוכן הכתבה על פי סמדר סבן, מרפאה בעיסוק, מאוחדת