אאא

מכון מטרנה העניק מלגות בשווי כולל של 150,000 ש"ח לשלושה חוקרים, במסגרת כנס האיגוד לרפואת ילדים שנערך במרכז הירידים בתל אביב.

שלושת הזוכים, ד"ר אילן יונגסטר מהמרכז הרפואי אסף הרופא, ד"ר עמית אסא מבית חולים שניידר ופרופ' משנה אבי שפיגלמן מהטכניון, קיבלו את המלגות  מידי מזכ"ל האיגוד לרפואת הילדים ד"ר צחי גרוסמן, יו"ר המועצה המדעית של מכון מטרנה פרופ' צבי ויצמן וכן על ידי ומנכ"לית מטרנה אפרת גילת, בעבור מחקריהם בתחום תזונת התינוקות. 

מחקרו של ד"ר אילן יונגסטר עוסק בקשר שבין אנטיביוטיקה בימים הראשונים לחיים, סוג התזונה והתפתחות הרכב החיידקים והתגובה לחיסוני הילדות, מחקרו של ד"ר אסא עמית עוסק בשימוש בחומר הצמחי כורכרמין לטיפול בהשריית ושמירת הפוגה בילדים עם קוליטיס כיבית, ומחקרו של פרופ' משנה אבי שפיגלמן עוסק בשימור אינסולין במזון תינוקות בעזרת תהליכי עיבוד בלחץ גבוה. 

לדברי אפרת גילת, מנכ"לית מטרנה,"מכון מטרנה פועל מזה שנים רבות בשיתוף רופאים ומומחים מהשורה הראשונה בתחום התזונה בישראל על מנת להבטיח את קידום תזונות התינוקות בארץ ולפתח את הידע המחקרי בתחום. אנו רואים בזכות להוביל את תחום תזונת התינוקות בישראל בראש ובראשונה מחויבות. אני קוראת לחוקרים להגיש את מועמדותם למלגות עבור שנת 2017 על מנת שיחד נוכל להעשיר את הידע בתחום". 

חלוקת מלגות על ידי מכון מטרנה בנושא תזונת תינוקות. צילום: יחצ
חלוקת מלגות על ידי מכון מטרנה בנושא תזונת תינוקות. צילום: יחצ
הגדלה

השלושה נבחרו על ידי המועצה המדעית של מכון מטרנה, בה חברים ד"ר צחי גרוסמן, פרופ' צבי וויצמן, גב' בריג'יט כוכבי, ד"ר רונית לובצקי , פרופ' אורי לזמס ופרופ' אריה ריסקין. 

על המחקרים הזוכים במלגת מכון מטרנה:

ד"ר אילן יונגסטר מחטיבת הילדים והמרכז לחקר המיקרובוים במרכז הרפואי אסף הרופא אשר יחד עם צוותו, בדקו כיצד מתן אנטיביוטיקה לאחר הלידה משפיע על מגוון וכמות חיידקי המעיים של היילוד ובעקבות כך, על תגובת מערכת החיסון לחיסוני הילדות.

על פי החוקרים, זיהוי קשר אפשרי בין עיכוב בהתפתחות המיקרוביום לבין הפרעות בתגובות החיסוניות יאפשר לזהות קבוצות סיכון בשלב מוקדם, להתאים תוכנית חיסון פרטנית ואף לנסות להשפיע על הרכב המיקרוביום בעזרת תזונה ותוספים המכילים חיידקים. 

ד"ר עמית אסא מבית חולים שניידר בפתח תקווה אשר יחד עם צוות החוקרים שלו בדקו האם כורכומין פומי יעיל כטיפול נוסף סטנדרטי להשריה ושמירה על הפוגה (הפסקה בין התקפי המחלה)  בילדים עם קוליטיס כיבית קלה עד בינונית.

ההצלחה של טיפולים תרופתיים מקובלים בקוליטיס כיבית בילדים הינה מוגבלת ולעיתים קרובות קיים צורך לעבור לטיפולים מורכבים המדכאים את מערכת החיסון. לכן, קיימת חשיבות רבה לטיפולים תזונתיים אשר עשויים לסייע בשמירה על הפוגה ארוכה יחסית ולמנוע את עליית המדרגה הטיפולית על סיבוכיה ותופעות הלוואי הנלוות לה. 

פרופ' משנה אבי שפיגלמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון מהטכניון בחיפה, בדק האם לחץ גבוה ביחד עם טווח טמפרטורות ספציפי יאפשר הפחתה ניכרת של הרס אינסולין תוך כדי שמירה על בטיחות מיקרוביאלית נדרשת.

מהראיות שהצטברו בשנים האחרונות עולה כי אינסולין נמצא בחלב זני יונקים שונים (כולל בני אדם) והינו בעל תפקיד פיזיולוגי חשוב בהתפתחות המעי. יתר על כן, אינסולין שניתן באופן אוראלי היה בעל יכולת להשפיע על רמות גלוקוז ושומנים בדם. בתזונת התינוק, הודגם שאינסולין יכול להפחית התפתחות סוכרת מסוג 1 ולקדם את התבגרות מערכת העיכול.

בעוד הוספת אינסולין לתמ"ל (תחליף חלב אם) אבקתי להזנת תינוקות אפשרי באמצעות הגנה על חיידקים בעיתיים, הוספת אינסולין לתמ"ל נוזלי נתקל בבעיה בשל חוסר היציבות של אינסולין לטיפול תרמי. בנוסף, בעיה דומה צפויה עבור פסטור חלב אם הנמצא בבנקי חלב. במחקר זה מוצגות שתי טכנולוגיות עיבוד חדשניות.