אאא

לאור הבצורת היחסית, רשות המים בוחנת אפשרות להקמת מערכת הזרמת מים ממרכז הארץ אל הכנרת, כלומר בנתיב ההפוך מהמוביל הארצי, המזרים מים מהאגם לאזור המרכז ולנגב, כך על פי הדיווח ב'הארץ'.

על פי הסברי הרשות, הם נערכים לאפשרות הזו על רקע המגמה המתמשכת של התמעטות הגשמים באזור האגם, שהביאה להפחתה בכמויות המים הזורמים אליו בשנים האחרונות. בקיזוז המים שהתאדו, כמות המים שנוספה לאגם בשלוש השנים האחרונות הייתה קטנה בהרבה מהממוצע הרב־שנתי.

לפי התוכנית שנבחנת, במקרה של רצף שנות בצורת תוזרם לכנרת כמות מים בהיקף שנתי של עד מאה מיליון מטרים מעוקבים, כמות שיכולה להעלות את מפלס האגם בכ–70 סנטימטרים. הזרמת המים תתאפשר באמצעות מתקני ההתפלה באזור המרכז, היכולים לספק כמות מים שנתית של 580 מיליון מטרים מעוקבים, וגם באמצעות קידוחי מי תהום. 

התכניות בנושא הוצגו אתמול (ג') במפגש הראשון של הפורום הציבורי למים שנערך באוניברסיטת תל אביב. במפגש נכחו בכירים בהווה ובעבר ברשות המים, מדענים ומהנדסים, מנהלי אגודות מים מאזור הצפון ונציגי ארגונים סביבתיים.

מאחורי הצורך להעביר מים לכינרת עומדים כמה סיבות, חלקן אקולוגיות טבעיות ואחת מהן קשורה גם ליכולת לספק בעתיד עוד 50 מיליון מטרים מעוקבים לירדן מדי שנה, כפי שנקבע בהסכם המים האחרון בין שתי המדינות.

רשות המים החלה לפעול לאחרונה לצמצום צריכת המים של חקלאים באזור מעלה הירדן, שהוא מקור המים העיקרי של הכנרת. כדי לספק מים לכל המגזרים תוך שיתוף פעולה, החלו חקלאים לשאוב לאחרונה מים מהירדן רק בשעות הלילה, ולאפשר זרימת מים ביום כדי לקיים פעילות תיירותית כמו שייט קיאקים.