אאא

ביום שלישי השבוע פרסם העיתון 'דה מרקר' תחקיר כנגד שרת המשפטים איילת שקד. "שקד ממליכה את אליטת בר-אילן", זעקה הכותרת, והמשיכה: "במשרד המשפטים שוררת תחושה שהבחירה במועמדים מבוססת אמנם על 100% כישורים, אבל גם על 100% נאמנות לאידיאולוגיה של שרת המשפטים".

אילו היה מדובר בחרדים, ולא רק, היה מתחיל מיד מסע התגוננות, תוך הסברים היסטריים שהבחירה הייתה מקצועית, ע"פ כל הפרמטרים וכו'. חלילה לא מימוש אג'נדה פוליטית של הצבת אנ"ש במקומות הנכונים.

אלא שיו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, קרוץ כנראה מחומר אחר. "באה לעבוד" הוא נתן לזה כותרת ברשתות החברתיות ושיתף בעצמו לטובת האחים את הכתבה הביקורתית. התגוננות? הצחקתם אותו. אנא תשיגו לו עוד כתבות "ביקורת" כאלו, הוא כבר ירוץ לעשות לבד את עבודת ההפצה עבור העיתון.

תסתכלו עליהם. מהחטיבה להתיישבות, דרך התקציב המשולש לישיבות ההסדר ועד לגרעינים התורניים. הם הגיעו לעבוד. בלי להתבלבל ולמצמץ, בלי להתנצל ובלי להתפשר. לא צריך שחוק ההסדרה יופיע בהסכם הקואליציוני כדי לכפות על הקואליציה הר כגיגית לאשרו. צריך רק שהבית היהודי ירצה.

שישה ח"כים וחמש סיעות יש ביהדות התורה "המאוחדת". ברוך ה'. שפע כזה לא חנן בורא עולם אף סיעה מסיעות בית המחוקקים. הסיעה המרכזית, המאוחדת, שלומי אמונים, בעלזא, דגל התורה, והיד עוד נטויה. לכל "סיעה" שכזו, יש גם סדר יום משלה, חשוב, מגוון וחיוני מאין כמוהו. מבעיות הרכבת למירון, התקלות בכרטיסי הרב קו, הרפורמה בסיעוד, ההנחות בארנונה, וכן – גם בעיות התקציבים לישיבות, שיש רושם שמדאיגות חלק מהחברים. עד לדיור עוד לא הספיקו להגיע שם בינתיים.

בש"ס מנגד, יש אומנם יו"ר אחד וכולם ביחד (לא 'יחד' ח"ו), אבל גם להם יש סדר יום חשוב משלהם. סוגיית רמי סדן הייתה איום קואליציוני הרבה יותר מאשר בעיות הדיור, תקציבי עולם התורה, ההתנכלות לחרדים ע"י אגפי משרד החינוך השונים (מל"ג כמשל), המשרות לחרדים, הכותל והמקוואות.

חלילה, אינני מתכוון לזלזל באף אחד מהנושאים הקריטיים הללו. הרי בלעדיהם קהילות קדושות עלולות שלא לגשת לקלפי רח"ל; אבל אסור שנתבלבל ונחליף את התוספות הללו במנה העיקרית - הנושאים האקוטיים שהציבור החרדי משווע בהם לעזרה דחופה.

המפלגות החרדיות שותפות בכירות בקואליציה הזו לא פחות מבנט, הן כמעט כפולות ממנו במספר המנדטים. אין שום סיבה שהציבור החרדי יתחנן על נפשו לקבל דברים אלמנטריים כמו דיור, חוק האפליה המתקנת שמופיע בהסכם הקואליציוני (שהערבים קיבלו אותו בחינם באופוזיציה), שמירת סטטוס קוו בכותל, והמשך ההתעמרות (תקציבית, ולא רק) של משרדי הממשלה בחרדים.

ועידת המודיע המפוארת, הייתה דוגמה מצוינת לעליבותנו. ראש הממשלה טרח והגיע לכבודם של מאות מנהלי המגזר הבכירים שנבחרו במדוקדק לוועידה כלכלית מקצועית (ובלי שום קשר לשר הבריאות שרק ממש במקרה קורא את אותו עיתון..), שכח לכמה רגעים מצרות הצוללות, פיזר בנדיבות חיוכים ופרגונים לשותפים החרדים, והתמסר למחיאות הכפיים. רק מילים יפות ובבצ'יקים היו שם, אפילו לא משהו אחד עם צל צילה של בשורה. ביבי הראשון שזיהה, שאפשר לקנות אותנו במילים ריקות. מילים כמו חול, ואין מה לאכול.

נציגים חרדים יקרים, עזבו אתכם ממילים, תהיו בנטים.

  • הטור התפרסם בעיתון 'בקהילה'