אאא

בית הכנסת "נתן הנביא" המשמש את קהילת יוצאי לוב החל לפעול לפני כ-40 שנה בדירה בת שלושה חדרים ברחוב טשרניחובסקי בתל-אביב, בהתאם להסכם שכירות מוגנת בדמי מפתח שנחתם בין המייסדים לבין בעליו.

לפני שנתיים, שנים אחרי שבעל הנכס ומייסדי בית הכנסת הלכו לעולמם, נאלץ המקום להתמודד עם תביעת פינוי שהגישה יורשת הנכס (אלמנת בנו של בעל הנכס המקורי) בבית משפט השלום בתל-אביב.

בעלת הנכס טענה כי חוק הגנת הדייר אינו חל יותר משום שהמתפללים והמייסדים המקוריים של בית הכנסת כבר אינם בין החיים. גם בהנחה שיורשי המייסדים כן נחשבים לדיירים מוגנים, היא טענה שיש לה עילת פינוי נגדם כיוון שאיחרו בתשלום דמי השכירות של שנת 2009 וביצעו במקום שינויים ללא רשות.

הנתבעים – יורשי המייסדים המנוחים המנהלים כיום את בית הכנסת בעצמם – טענו מנגד כי בעל הנכס המקורי ביקש שהמקום ישמש כבית תפילה עבור הציבור – יהא אשר יהא – ולכן יש להכיר בו או במתפללים כדיירים מוגנים.

מלבד זאת, לטענתם, הם עצמם דיירים מוגנים ולא ניתן לפנותם ללא עילה מוצדקת – ועילה כזו לא הוצגה על ידי התובעת.

באשר לשינויים שבוצעו במקום (כמו סגירת מרפסת ותליית שלט), לגרסתם הם התבצעו לפני עשרות שנים בהתאם לתנאי הסכם השכירות המקורי, כדי להתאים את הדירה לשמש כמקום תפילה.

האיחור בדמי השכירות, הוסיפו הנתבעים, היה על רקע חילוקי דעות לגבי גובה דמי השכירות, אך מחלוקת זו נפתרה לבסוף בתיווך הארגון הארצי להגנת הדייר והתובעת קיבלה את המגיע לה.

ירשו את הזכויות

השופטת כרמלה האפט קיבלה הסבר זה לעיכוב בתשלום וקבעה לפיכך שעניין זה אינו מקים עילת פינוי נגד הנתבעים.

למסקנה דומה הגיעה השופטת גם כשדנה בשינויים שנערכו בנכס. השופטת האמינה לטענת הנתבעים לפיה השינויים בוצעו לפני שנים רבות ובידיעת בעל הנכס המקורי. מלבד זאת, בהסכם השכירות צוין במפורש שלשוכרים יש רשות לבצע את השינויים הללו.

בסוגיית הדיירות המוגנת, השופטת קבעה כי אמנם בית הכנסת אינו גוף משפטי כך שלא ניתן לראות בו או בציבור המתפללים האקראי כדיירים מוגנים, אולם במייסדי בית הכנסת – שחתמו על הסכם השכירות – כן.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מאחר שהנתבעים הוכיחו שהם עדיין מעורבים בניהול בית הכנסת, מפקחים על הנעשה בו, ואף מגיעים להתפלל בו בעצמם, יש להכיר בהם כמי שירשו את זכויות הדיירות המוגנת של הוריהם.

לפיכך, השופטת דחתה את תביעת הפינוי, ומתפללי בית הכנסת יוכלו להמשיך ולפקוד אותו כל עוד הנתבעים יקפידו על תשלום דמי השכירות. התובעת חויבה לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 20,000 שקל.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד יגאל קלדרון עוסק בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.