זעם סורי: כיצד ישראל מצליחה לתקוף שוב?

קולות זעם עולים גם מכיוון המשטר הסורי כנגד עמיתיהם הרוסים. היכן סוללות ה-S300 אותם הציבי הרוסים בסוריה? האם ישראל ורוסיה משתפות פעולה מה שמאפשר לישראל לפעול בחופשיות בסוריה?

הקולות שנשמעים מדוברים הקשורים לממשל הסורי הולכים וגוברים ומקבלים ביטוי בכלי התקשורת במדינה. כבר בשבוע שעבר לאחר ההפצצה בסוריה, דיווחו כלי התקשורת הערביים על שיחה מתוחה בין אסד ופוטין בה קבל הראשון על כך שרוסיה משתפת פעולה עם ישראל כאשר היא רואה לנכון.

האם אכן ישראל ורוסיה משתפות פעולה אי אפשר לדעת, אף על פי שאכן ישנו שיתוף פעולה גלוי בין המדינות ועל כן כנראה גם ישנן הסכמות כאלה או אחרות שאותן ישראל לא מפרה. בנוסף, כן בהחלט יכול להיות שישראל פיצחה את מערכות ההגנה הרוסיות והפכה אותן ללא רלוונטיות.

יצוין, כי ההתמודדות עם הטילים הרוסיים לא זרה לישראל בנסיבות הדיפלומטיות שנוצרו באזור. הרוסים שרצו מאד למכור את מערכת הטילים המתקדמת נאלצו למכור אותה ליוונים גם במטרה להרגיז את הטורקים שהיו ביחסים גרועים עם מוסקבה במיוחד מאז הפלת המטוס הרוסי. היוונים מבחינתם גם היו מעוניינים להרגיז את הטורקים ולכן עשו תרגיל צבאי עם ישראל בו בעצם למדה ישראל את סודות מערכת הטילים הרוסית.

התרגיל הצבאי התקיים בשנה שעברה בכרתים וכלל תרגיל התמודדות עם סוללות S300 בהשתתפות כמאה ושבעים מטוסי קרב ישראלים ויוונים. מטרת התרגיל הייתה להתכונן למצב שבו ישראל תתקוף את אתרי הגרעין של איראן ולכן בוצעו גיחות נגד סוללות טילי קרקע-אוויר S-300 PMU-1 המוצבות בכרתים. הטייסים תרגלו טקטיקות של תקיפת סוללות S-300, תקיפת מטרות קרקע המוגנות על ידי הטילים הללו לצד טכניקות התחמקות מפגיעת הטילים. בתרגיל החשוב ביקר מפקד חיל האוויר הישראלי - אלוף אמיר אשל ואף השתתף בגיחה אחת מעל הים האגאי עם מקבילו היווני - לוטננט גנרל כריסטוס ואייציס.

מערכת ה-S300 מוגדרת כמערכת ניידת ארוכת טווח נגד מטוסים. היא מצוידת במכ"ם לטווח גילוי של 300 ק"מ. המערכת מורכבת מיחידת שליטה ובקרה ושתי יחידות בקרת אש. לכל יחידה יש ארבע עמדות שיגור. המערכת מיועדת לספק הגנה לכוחות צבא ולתשתיות צבאיות ואזרחיות אסטרטגיות מפני תקיפה של מטוסי קרב, כולל חמקנים, טילים בליסטיים או טילי שיוט. המערכת פועלת בעזרת מחשבים דיגיטליים מהירים וטכנולוגיה מתקדמת לעיבוד אותות מכ"ם.