אאא

ועדת הכספים הגיעה אתמול (ד') להסכמות עם רשות המסים, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס בנוגע למיסוי חברות ארנק.

מדובר בפרצה בחוק שאפשרה לעובדים בעלי שכר גבוה לשלם פחות מס על ידי הקמת חברה בע"מ. ההסכמות החדשות שיופיעו בחוק ההסדרים החדש הוכנו במטרה לצמצם את התופעה של עובדים בעלי שכר גבוה המקימים חברות שאליהן הם מעבירים את שכרם, כדרך לתכנון מס.

השיטה של חברות הארנק עובדת כך: שכירים שמקבלים שכר גבוה ולא מעוניינים לשלם עליו מס מלא, מקימים חברה ייעודית - המכונה "חברת ארנק" - ומבקשים מהחברה שבה הם עובדים לשלם את המשכורת שלהם לחברת הארנק כתשלום עבור "שירותי ניהול" או "יעוץ", כך שמנוכה ממנו מס חברות שהוא נמוך יותר. היתרון המשמעותי של חברות הארנק מתגלה אם צוברים לפחות חלק מההכנסות בחברה, ובכך דוחים את תשלום המס. כך למשל יכול להתפנות כסף להשקעות שמבצעת החברה בינתיים.

מנהל רשות המיסים, משה אשר, הסביר בתחילת הדיונים על הצעת החוק ההסדרים והתיקונים הנוגעים לחברות הארנק, כי "מדובר בתופעה שהחלה ב-2002 של אנשים שכירים וחלק עצמאיים, שראו שכדאי להם להפוך לחברה בע"מ, והחלו לאגד את פעילותם באמצעות חברה ואז המדינה הפסידה את המס השולי ואת תשלומי הביטוח הלאומי. גם כשהם עושים הרבה כסף הם דוחים את חלוקת הדיבידנדים לתקופה ארוכה וככה המדינה מפסידה הרבה כסף. מדובר באנשים שמשתכרים הרבה, מנכ"לים בכירים, מנהלי כספים, מקבלי שכר גבוה במיוחד. זוהי אוכלוסייה של עשרות אלפים, האנשים שמרוויחים הכי הרבה, שכירים ועצמאיים". את הפרצה הזו במס ביקשה רשות המיסים לסגור בחוק הזה. 

על פי הנוסח המוסכם שהוצג אתמול בוועדה, ההכנסות שיתקבלו על ידי החברה ייוחסו לבעל המניות וישולם עליהן מס שולי ככל שאר השכירים. כלומר, באותם מקרים שבהם נעשה ניצול לרעה של מודל המיסוי של חברות הארנק, יחויב בעל המניות שנותן את השירות כאילו התקבלו ישירות על ידו.

עם זאת, ההגדרה של חברת ארנק צומצמה ביחס להצעה המקורית וכן בוצעו הקלות נוספות שריככו את הגזירה עבור בעלי חברות הארנק. נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח יזהר קנה, ציין בסיפוק כי ההגדרה של חברות ארנק צומצמה בחזרה למסגרת הגיונית יותר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"הגדרת חברות ארנק שונתה באופן משמעותי, הן בכך שחברות בתחומים מסוימים הוצאו מתחולת החקיקה; הן בנוגע למספר העובדים המינימאלי בחברות ארנק והן בעיקר בנוגע להגדלת היקף ההכנסות מלקוח אחד: מ- 50% ל-70% ולתקופת זמן ממושכת יותר. הוצאנו מתחולת החוק, באופן שהניח את דעתה של רשות המיסים, את חברות רואי החשבון, עורכי הדין ובעלי מקצועות אחרים בהן הם מחזיקים כשותפים", אמר קנה בדיון.

חלק נוסף בהצעת החוק, שהטריד את בעלי החברות, נוגע בסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקה של רווחים שנצברו בחברה. לפי ההצעה המקורית, מנהל רשות המסים יוכל להורות לפקיד השומה לקבוע כי יש להתייחס לרווחים שנמצאים בקופת חברה כאילו חולקו, ובהתאם לכך למסות את בעל המניות (30% מס על דיווידנד ומס יסף אם רלוונטי). מדובר בסעיף דרמטי וגורף, התקף באופן עקרוני לגבי כל חברה שבקופתה הצטברו רווחים שלא חולקו כדיווידנד.

על פי הסיכום שהושג, המרוכך יותר, רשאי המנהל לאחר התייעצות עם וועדה ציבורית שתוקם, להורות על חלוקה של עד 50% מהרווחים שנצברו בחברה ושמקורם אינו מרווחים שנצברו בחמש השנים שקדמו לחלוקה. על מנת לאפשר פיתוח עסקים וצמיחתם, הוסכם כי לא ניתן יהיה להורות על חלוקה של רווחים אם הסכום המצטבר שלהם נמוך מ- 5 מיליון שקל ובכל מקרה, יתרת הרווחים שתיוותר בחברה לא תהיה נמוכה מ-3 מיליון שקל מה שיאפשר עדיין לבעלי החברות לפעול בצורה מתונה.

חלק שלישי ומשמעותי בהצעת החוק בא למנוע ניצול לרעה של בעלים של חברה אשר מושך ממנה כספים או משתמש בנכסיה בצורה קבועה. לפי נוסח ההצעה, משיכות כספים המבוצעות על ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם (למשל, כהלוואות שנלקחות ושבפועל לא מחזירים) יחויבו בתום השנה שלאחר השנה בה נמשכו, כהכנסה חייבת במס בידי בעל המניות שמשך את הכספים. בנוסף, גם העמדת נכסים כגון דירות מגורים, כלי שיט וטיס לשימוש בעלי המניות ובעיקר במקרה של שימוש של אדם יחיד תחויב כהכנסה חייבת בידם. לחלק זה נקבעו הוראות מעבר מקלות שיקלו על ההסתגלות לבעלי חברות הארנק.