העליון אסר על אב לפנות את בנו משטחו (בינתיים)

תביעת סילוק שהגיש האב ב-2009 התקבלה במחוזי אך שופטי העליון קיבלו את ערעור הבן וקבעו כי השאלה האם קיבל במתנה חצי מהמגרש מאמו נותרה פתוחה. בקרוב, ביהמ"ש למשפחה יצטרך להשיב עליה (משפט)

מערכת פסקדין | כיכר השבת |
האב הגיש תביעת סילוק, ביהמ"ש קבע כי הבן יישאר. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

לפני כ-14 שנה בנה הבן בית על חלק ממגרש השייך להוריו בגני תקווה ומאז הוא גר שם עם אשתו וילדיו.

ב-2009 פרץ סכסוך בין הבן לאב והאחרון הגיש תביעת סילוק לבית המשפט למשפחה בתל אביב. שלוש שנים לאחר מכן, בית המשפט דחה את תביעת הסילוק וקבע כי לבן ניתנה רשות שימוש בלתי חוזרת בבית.

ערעור שהגיש האב לבית המשפט המחוזי התקבל בחודש אוגוסט השנה. שופטי המחוזי קבעו כי רשות השימוש דווקא כן הייתה ניתנת לביטול ועל הבן ומשפחתו לפנות את הנכס בתוך חצי שנה, בכפוף לפיצוי של 150,000 שקל מצד האב.

על כך הגיש הבן בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד אורי צפת. לדבריו, אמו (שהתגרשה מאביו לפני שנים) העניקה לו במתנה את זכויותיה במחצית מהמגרש והמחצית השנייה הוענקה לו במתנה על ידי אביו.

לחילופין טען הבן כי מאחר שאמו העבירה לו במתנה את זכויותיה במגרש, הוא שייך לו ולאביו במשותף ואין עילה לפנות אותו מהנכס. לכל היותר, ניתן לבצע פירוק שיתוף. הבן הדגיש כי הוא גר עם משפחתו בבית שנים ארוכות וסילוקם יסב להם פגיעה קשה.

האב, שיוצג על ידי עו"ד עזרא אשרי, טען כי גרושתו לא הייתה יכולה להעביר לבן את חלקה ללא הסכמתו. עוד נטען כי גם אם נערכה בין האם לבן עסקת מתנה, היא לא הושלמה שכן המגרש עדיין רשום על שמו ועל שם גרושתו.

בנוסף טען האב כי על המגרש רובצת הלוואת משכנתא ולא ניתן במצב זה לבצע לגביו העברת זכויות.

האם, שיוצגה גם היא על ידי עו"ד צפת, תמכה בטענות בנה וציינה כי נתנה לו את זכויותיה במגרש במתנה עוד כשהחל לבנות את הבית, וכי יש הערת אזהרה בעניין במרשם.

אין תשובה לשאלות מהותיות

השופט עוזי פוגלמן קיבל את הנחת היסוד שנקבעה במחוזי שלפיה האב לא העביר לבן את זכויותיו במחצית מהמגרש. עם זאת לדבריו, לא ברור מה המצב המשפטי ביחס לזכויותיה של האם והאם היא העבירה אותם במתנה לבן או לא.

השופט הבהיר כי קבלת טענת המערערים כי האם העבירה חצי מהמגרש במתנה לבן משמעותה שהבן והאב הפכו לשותפים בקרקע ובבית.

מנגד, קבלת טענת האב כי העברת הזכויות מהאם לבן לא השתכללה לכדי זכות קניינית תוביל למסקנה כי הבן אינו בעלים משותף בקרקע ובבית, ורק הוענקו לו זכויות מגורים.

לקביעת השופט, שאלות מהותיות אלה נותרו לא פתורות: האם הבן הוא אכן בעלים משותף במגרש מכוח זכויות שהקנתה לו אמו או שמא יש בידיו רק התחייבות של האם להעביר לו את הזכויות במגרש?

השופט הסביר כי התשובות לשאלות משליכות על הסעד שיש להעניק במקרה זה ויש לברר אותן מבחינה עובדתית ומשפטית בערכאה הדיונית.

לפיכך קיבל השופט את הערעור חלקית והחזיר את הדיון לבית המשפט למשפחה על מנת שיבחן האם הזכויות במגרש הועברו במתנה מהאם לבן ובהתאם יכריע מה הסעד המתאים.

השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל הצטרפו לפסק הדין.

לא ניתן צו להוצאות.

עורכי דין משפחה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבים: מערכת פסק דין

את המשפט הישראלי "פסקדין"

*המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר