אאא

בחוות דעת פנימית חדשה של משטרת ישראל נכתב, כי היא מתנגדת ל'חוק המואזין': "לא נכון מזווית המשטרה לייצר הליכי חקיקה או בניית כלים חדשים שיעבירו מסר של מיקוד האכיפה בתחום זה", נכתב במסמך שהוצג בשבועות האחרונים בדיונים שהתקיימו בנושא הנפיץ.

עוד עולה מחוות הדעת, כי במשטרה חוששים שחקיקה שכזו ואכיפה תואמת עלולים להוביל להקצנת עמדות במגזר הערבי: "נושא הטיפול במסגדים נתפס רגיש ביותר במגזר הערבי. נקבע שלא מטפלים בו בכף רחבה כאחד הנושאים הראשונים שאותם יפגוש המגזר הערבי, בעיקר לאור העובדה שיש נושאים דרמטיים שמקשים על החדירה למגזר הערבי, כמו למשל הריסות בתים, בהם יש החלטה לאומית להגביר אכיפה", נכתב במסמך שנחשף ב'וואלה'.

מתברר, כי בשבועות האחרונים התקיימו דיונים משותפים של המשרד לביטחון פנים ושל המשרד להגנת הסביבה בנושא תקנות הרעש. בחוות הדעת אף הוצג מיפוי של כל תלונות הרעש ממסגדים בשנתיים וחצי האחרונות, מינואר 2014 ועד אוקטובר האחרון.

מיפוי התלונות המדוקדק מגלה, כי בתקופה זו התקבלו 1,537 קריאות בנושא מואזין, מתוכן 1,261 בירושלים, בעיקר בשכונות רמת שלמה ופסגת זאב. מוקדי תלונות בולטים נוספים היו לוד, קיסריה וג'סר א-זרקא, נצרת, מגדל העמק, עומר וכרמיאל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

נוהל האכיפה החדש שהוצג בדיונים מדבר על כך, שברגע בו תתקבל תלונה על רעש מבתי תפילה, תחנות המשטרה המקומיות יזמנו מפגש עם נציגי העדה ועם גורמים במשרד להגנת הסביבה ובעירייה, בהן ינסו להגיע להסכמה בהידברות על צמצום והפסדת הרעש. אכיפת המשטרה את החוק היבש תגיע רק במידה ואין הסכמה בין הצדדים בתום המפגשים הללו.

כזכור, לאור דרישת המפלגות החרדיות, שחוששות כי החוק יפגע בצופרים המבשרים את כניסת השבת, הנוסח של החוק רוכך כדי שהוא יחול רק בין השעות 11 בלילה ל-7 בבוקר. אלא שנתניהו החליט לפתע כי הוא רוצה להחיל את החוק בכל שעות היממה ואף להחמיר את הקנסות המוטלים על מפרי החוק - מה שהביא לדחיית ההצבעה בכנסת.

כמו כן, ב"כיכר השבת" נחשפה דעתו של הרב הראשי לישראל רבי דוד לאו, השוללת את 'חוק המואזין' המדובר. זאת ועוד, חברי הכנסת יהודה גליק (הליכוד) וזוהיר בהלול (המחנה הציוני), קיימו בשבוע שעבר כינוס חירום בכנסת בהשתתפות עשרות אימאמים, שייחים, כמרים ורבנים, והם מתכוונים לכנס בשבוע הבא חברי כנסת מכל הסיעות בניסיון לגבש את תמיכתם במתווה חלופי לחקיקה, שלדבריהם "עלולה לגרום לנזק יותר מאשר לתועלת".