אאא

1. עולם הפוך ראיתי. הזוי עד בזוי, הוא אותו עולם.

האם הרב בצלאל כהן הוא זה שצריך להסביר את עצמו? את מעשיו? את פועלו? את התגובה לרביץ ו׳כור ההיתוך׳ המתפורר שלו? האם הוא זה שצריך היה להתגונן מול דברי קינטור בלתי רגישים את החלוש ודל ההישגים, שצמח בערוגות הבושם שלו/שלכם?

האם לא שקוף שהטיעון בהגעת של הח״כית הנ״ל (בטח כניסתם של עיתונאים/ועיתונאיות מגרמניה נכדי הנאצים ימ״ש לפני זמן לא רב להיכלה של אחת מישיבות הדגל פחות חמורה? הא?) הינו כניגוח קטנוני, נגיחתו הדלה והרפה של עיזון מבולבל וחולני שלפני שחיטה?

האם הוא זה צריך להסביר מאיפה ׳ברחה׳ לה שפת ביבים רחובית זו, ועד כמה לא אופיינית לייחוס מכובד כרב אברהם רביץ ז״ל, סמל האצילות למילה הכתובה ובכלל.

וכשרומזים לו באלגנטיות, יש לומר, לרדת מהעץ, מתרברב כאחרון השבאבניקים שמהם כל כך דואג?!

בהפוך על הפוך, אפשר גם אפשר לדונו לזכות: הבחור לא מבין את השפה, כך שלא הבין מה מה אמר, קורה!

2. כל כך מקומם, שזה בא מעסקנים שעומדים הלומי קרב ופעורי פה מול משבר החינוך הפוקד את דורנו הטכנולוגי, הסתמי, המשועמם, המחפש משמעות בין גבעי גלידות ומותרות למיניהם או כל הגדרה אחרת שתמצאו.

הם עצמם אמורים היו לתת פתרון למצוקת החינוך, שכן על כך משכורתם וממונם המצטבר ולהבנה הכל כך פשוטה של כל אבא עם שלושה ילדים ומטה, שכן לא כל האצבעות שוות ולא כל הנערים בני אותו ייעוד ויכולות ביקומו המתעתע של האל.

3. הבטתי טוב טוב בהתכתבות של כבוד תורתכם, ותחושה קשה עלתה בי.

מהקל לכבד: כפי הידוע, לא כזה מקובל במחוזותינו שהעסקן הממוצע יהיה זמין לשיחה קודם 12:30 בצהריים, אז כפי תצלום הוואטסאפ, שמונה חמישים וחמש בבוקר, זה לכל הדעות מוקדם מאד, כמעט נץ...

ועל כך תבורכו.

4. ולליבת העניין, רביץ מדבר/מתכתב/ ולדעתי מחרטט שם בשמם ומפיהם של מושגים ערטילאיים כמו ׳המרחב הציבורי החרדי׳; על ׳התוקפים אותך׳; על ׳מה שהציבור הרחב חושב׳ וכו׳.

תגיד רביץ, מה זה מעניין את האינדיבידואל? את האבא הרגיש והבריא בראש שלא מקשיב לכל מיני ׳מוישיל׳עך זוכמריים׳ בצידי השטיבל׳עך, שמרגיש כמו את חום השמש העזה ואת רוח בין הערבים הקרירה, שבנו לא בדיוק מתאים למסגרת שמתאימה לבנך למשל, או בדיוק לא מתאים! למכונת המרוצים הזו, השבלונה הנוקשה, ההספקים בה כולם זהים בשפתם, לבושם, תלמודם.

אם אמשיך עוד רגע בכך, אני מאבד את בני מחמדי, לעולמים...

האם ידעת שפרח, עץ, או סתם ברוש מזדקף זקוקים כל אחד לדרך גידול משלו, זה בטפטפת עדינה שלא תעקור את שורשיו העדינים והשבריריים וזה בזרם נהר איתן כי שורשיו חזקים, זה בזיבול אורגני ורעהו בזבל כימי, הורד הססגוני באקלים נח ועדיין והפפאיה באקלים טרופי.

אז מה יאמרו נשמות קטנות שהגדילו ולא חטאו!? של נערי ישראל טובים שלא התאימו למערכת הדוהרת לפעמים הצינית?! האם להשליכם לפח ההיסטוריה של היהדות אתם באים?! כצעקתו המהדהדת כאילו ולא עברו עשרות שנים והכל נשאר כמעט כמות שהוא, את זעקתו של האדמו״ר מפיאסצנא זצ״ל הי״ד, אז עוד קודם השואה.

5. תגיד אדון רביץ, מה זה בדיוק מעניין אמא יהודיה טובה וכשרה, שהקניידל׳עך שלה יוצאים לא פחות טוב ומוצלח מאלה של הגברת הכמעט ראשונה, נחמה ריבלין, בליל הסדר עם נכדי הנשיא.

כשהיא דומעת מול נרות שבת בוכה מבקשת ומתחננת שילדה ישאר בסביבה רוחנית, אומנם לא בדיוק כמו בעלה שיושב ולומד כי לכך נוצר...

כי לו מזג משלו, לו משבר משלו, עולם משלו, חוויות ילדות משלו, מי יודע?! אולי ׳מלמד׳ שהיה יותר ראוי לתואר נפח, מאשר מלמד (בשונה מהמורות במגזר שם יש רקע הוראתי-חינוכי מסויים, מלמדים מוצנחים לא פעם מחוסר מקומות רישום לכולל השכונתי, או מחוסר במשאבי אנוש ואף עבודה קלה למנהל המוסד וסליחה מראש מהמלמדים הראויים...).

הוא אינו עוד מספר, או שם סתמי כזה, הרץ בחלל המוסד... אז שלפחות אולי יצא כבצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה שעליו נאמר ״ואמלא אותו רוח אלהים, בחכמה ובתבונה ודעת, ובכל מלאכה".

עשה דבר או שניים למען האלוקות, למען האדם והאנושות בצורה האישית שלו הראויה לו לעצם קיומו, למהותו.

איפה כתוב שאם לא יצאת ׳בן תורה׳ ברמ״ח ושס״ה, דינך הוא להרים בקבוקי טמפו וקופסאות שימורים אצל ׳רמי לוי׳ עם הבן דוד?! זה או או?! האם אין באפשרותינו לשאוף קצת יותר, מילדינו ה׳מורכבים׳?!

6. ולרב בצלאל כהן שאיני מכירו אך אשמח לזאת, אומר בנימה אישית: אך לפני זמן מה זכרו המוני בית ישראל, את הייארצייט לרבי המרקד שלמה קרליבך, אולי פרומיל מהחוגגים היו מחזיקי דרכו הרעיונית בחייו, שלא לומר ההיפך.

היום מנגנים הם את שיריו בגרון ניחר, ומדברים מתורותיו הנשגבות במלוא הפה. מעטים הם האנשים המיטיבים להתבונן רוחבית ובצורה כוללת, מעטים עוד יותר הצופים למרחקים, ומעטים עוד יותר, אלה, ההופכים תיאוריה ומבט נכון, למעשים.

מפקד גדול רב עיטורים הודה פעם ש״אומץ אזרחי גדול יותר מאומץ צבאי״, מתגובתך האצילית המכילה והעניינית ניכר שהינך איש אמיץ ומחנך ראוי ומאמין בצדקת דרכך. מאמין אני באמונה שלימה שאם לרגע מתנגדך יביטו על הנשמות הללו כמוך, כנשמות שלכל אחד ייעוד ומטרה ושלכך באה לעולם ולא כמספר, גוש בשר חלילה, או כשם סתמי הרץ והולך במרחב, או אפילו חלק מרעיון חברתי גדול ככל שיהיה, או אז יסכימו איתך, או לכל הפחות לא יפריעו לאנשים פורצי דרך שכמוך, שרק אחרי עשורים לצערינו, מבינים את תרומתם הגדולה לחברה בה חיו ופעלו.

עלה והצלח וברכות על המשכן החדש.