אאא

עיתון 'גלובס' מדרג את "אנשי השנה" - 50 האנשים שעשו את שנת 2016, וברשימה - שני נציגים חרדים - יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני ושר הבריאות יעקב ליצמן. במקום הראשון, אגב, נבחר סמי סגול, מייסד כתר פלסטיק.

יו"ר ועדת הכספים, חבר-הכנסת משה גפני, נבחר במקום ה-36 ברשימה. למה נבחר? "גם בעידן של שקיפות והכברה בייעוץ המשפטי, הוא עומד בצומת המרכזי של העברת מיליארדי שקלים - צומת שגם נציגי אוצר המדינה צריכים לעבור בו", נכתב בעיתון.

גפני, בן 64, נשוי ואב לשלושה ילדים, בעל השכלה תורנית ישיבתית - ישיבות סלבודקה וגרודנא.

"אם יבקשו מיו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לבחור רגע אחד בשנה החולפת - הוא יבחר כנראה שניים: אישור החוק להגבלת שכר הבכירים ואישור הטבות המס ליישובים בפריפריה", כותב עמירם ברקת. "בשני המקרים עשתה ועדת הכספים את העבודה - וגיבשה הסדר שהיה שונה מהותית מזה שהכינה הממשלה".

לפי ברקת: "הקדנציה הנוכחית של גפני בוועדה מזמנת לפוליטיקאי הוותיק (שיציין בשנה הבאה 30 שנה בכנסת) אתגרים גדולים במיוחד". ומזכיר כי "המתחים ומאבקי הכוח בין גפני לאגף התקציבים הגיעו השנה לשיאים חדשים".

"מעבר למחויבות הפוליטית שלו, הדבר החשוב ביותר לגפני הוא שמירה על התדמית של ח"כ לא-סקטוריאלי שדואג לכולם", מציין ברקת ומצטט את גפני: "ועדת הכספים דואגת לכולם, פועלת בשביל כולם, בשביל כל דבר שהוא צודק ונכון".

"אם יש משהו שמצליח לרגש את הפוליטיקאי המשופשף הזה זהו מעמד שבו כל חברי הוועדה נעמדים ומוחאים כפיים. השנה זה קרה פעמיים: בהטבות המס ובהגבלת השכר", נכתב.

שר הבריאות יעקב ליצמן, נבחר במקום ה-42 ברשימה. למה נבחר? "שר הבריאות אחראי על מיליארדים שמתגלגלים במערכת אך בשעה שהוא נותן את הטלפון שלו למי שזקוק לתור ל-MRI, הוא עסוק במרץ בקידום הרפואה הפרטית".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ליצמן, בן 68, נשוי ואב לחמישה ילדים, בעל השכלה - תלמיד ישיבה.

"קשה שלא להבחין בפער שניכר בשנה החולפת בין הפופולריות של שר הבריאות, יעקב ליצמן, בקרב הציבור בישראל, לבין מה שחושבים עליו במערכת הבריאות ובמשרד הבריאות בפרט בזמן שליצמן מחלק את מספר הטלפון בלשכתו בראיון טלוויזיוני כחלק מקמפיין לקיצור התור ל-MRI, הוא בולם מאחורי הקלעים תכניות לריסון הרפואה הפרטית ותוקע את "חוק הצינון", שאמור למנוע מרופאים להסיט מטופלים מהציבורי אל הפרטי", כותב שי ניב.

לפי ניב, "ליצמן בקדנציה השנייה זה לא ליצמן מהקדנציה הראשונה של 2009-2013. הוא הגיע אל הסיבוב השני עם ביטחון גבוה, יש האומרים גבוה מדי. זה מתבטא לא רק בהתנהלות כוחנית מול אנשי משרדו, אלא גם בעובדה שהוא מרשה לעצמו לפעול יותר למען המגזר ששלח אותו לכנסת".

ניב מזכיר בין היתר את עידוד קופות החולים להרחיב את - מה שהוא מכנה "המודל הבעייתי" - של העסקת "מתאמי קשרי קהילה" במגזר החרדי ואת הניסיון של ליצמן לבטל את המבנה התאגידי החדש בקופת חולים מאוחדת.

"בעוד שבצד הכלכלי והמבני של מערכת הבריאות ליצמן לא הביא השנה בשורה של ממש, בתחום התזונה הבריאה חלה התקדמות מהותית - לפחות ברמת הצהרת הכוונות", כותב שי ניב. "בפברואר הקים ליצמן את ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה, וכבר בנובמבר האחרון היא הגישה את המלצותיה. בין היתר נקבע כי מזון תעשייתי עם ערכים תזונתיים בריאים יסומנו באמצעות תווית ירוקה, ואילו מוצרים שאינם בריאים יסומנו על ידי תווית אדומה. במקביל יצרניות המזון יידרשו לשנות את ההרכב התזונתי של חלק מהמוצרים כדי להביא להפחתה הדרגתית בצריכת הסוכר והנתרן, שנחשבת לאחת הגבוהות בעולם המערבי. עבודת הוועדה לוותה בהצהרות לוחמניות ומתריסות מצידו של ליצמן נגד מקדונלדס, קוקה-קולה ואפילו השוקו בקייטנות, אבל המבחן של ליצמן יהיה ביישום - ולא בסיסמאות".