אושרה קצבה חודשית לסטודנטים ולאברכים

מדובר בחוק שהוא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק פרטית שיזמו מספר חברי כנסת ואשר נועדה לקבוע כי הסיוע יינתן הן ללומדי תורה, אברכים, והן לסטודנטים. סכום הסיוע החודשי יעמוד על 1,040 ₪.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני אמר בדיון, כי "התכלית של החקיקה היא להקל עם קבוצת האוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל, משפחות שמתקשות לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של ילדיהם. הצעת החוק כוללת השוואת תנאים גם לגבי סטודנטים. אנחנו מדברים על סיוע כלכלי, שאם לא הייתי מקדם אותו גם סטודנטים לא היו מקבלים אותו".

החוק קובע מי זכאי לקבל את הקצבה המיוחדת: אברך שבחזקתו 3 ילדים ויותר, אין ברשותו או ברשות בת זוגתו רכב העולה בשוויו על 25,000 ₪, מקבל הקצבה או בת זוגתו, אינם בעלים של קרקע שערכה עולה על 36,000 ₪ והם אינם מקבלים קצבה כלשהי מהמדינה או מביטוח לאומי מעבר ל- 1,200 ₪ וסך ההכנסה שלו ושל אשתו אינה עולה על 1,200 ₪ בחודש, או 14,400 ₪ שנתיים (חוץ מקצבת ילדים), האברך לומד בכולל יום שלם ולא פחות מ- 45 שעות שבועיות.

את הצעת החוק הפרטית המשווה בין לומדי תורה לסטודנטים בהיבט של הזכות לקצבה יזם חבר הכנסת משה גפני.

בדיון הקודם על הצעת החוק האמורה, נוכח הטענות שהחוק מיטיב רק עם קבוצות מוגדרות של נזקקים במקום להיטיב עם כל הנזקקים, אמרה היועצת המשפטית, עו"ד שגית אפיק, כי "בעבר פסל בג"ץ ניסיונות קודמים לקדם את הקצבאות הללו כי הנושא לא הוסדר אלא בסעיף תקציבי וכן מפאת עניין השוויון. בפעם השנייה נפסל ההסדר בהחלטת ממשלה בעקבות בג"ץ שניסתה לעגן גם עבור הסטודנטים סכום תקציבי של תוספת של 50 מיליון שקלים לחלוקה של מלגות זה הובא לבית המשפט העליון שציין כי לא רואה איך זה מתיישב עם כך שסטודנטים לא נהנו אלא רק 124 סטודנטים ביחס לסכום שהוענק לאברכים".

"כל הפסילות היו קדימה ולא רטרואקטיבית. ואני חושבת שאפשר לפרש שבית המשפט מחפש שתהיה הסדרה חקיקתית. ההסדרה לוקה בחסר ומתבססת לממשלה שכן מתייחסת לסטודנטים וקובעת שעל כל הגדל שתהיה לסעיף התקציבי עבור מלגות קיום לאברכים תהיה הגדלה ב-21% יותר למלגות שיחלק המל"ג לפי הקריטריונים שלו לסטודנטים ולא מתבטא בהצעת החוק הממשלתית אלא בפרטית, אלא רק הפנייה להחלטת הממשלה בנושא. אני חושבת שככל שהוועדה תעבה את החוק הזה ותתקן אותו, ההצעה כן עונה על מה שבג"ץ חזר ואמר למחוקק. לא רק סיוע כלכלי ללומדי תורה אלא גם לסטודנטים, לכלול הסעיף תקציבי לגבי אותם 21% לתקציב המלגות של המל"ג".

נציג משרד המשפטים, שי סומך, הסביר נוכח טענות שונות שהועלו בדיונים על החוק, כי "החוק עומד במבחן החוקתי. ועדת גבאי שעסקה בנושא המליצה על הסדר חדש: הגבלת תקופת הזמן לקבלת הקצבה ע"י אברכים נזקקים לחמש שנים, הגדלת הסיוע לסטודנטים נזקקים ב-50 מיליון שקלים ומסלול שמאפשר קבלת הסכום שמקבלים האברכים לסטודנטים נזקקים עם ילד אחד. הממשלה ראתה בכך כלי לעידוד התעסוקה של אברכים. בית המשט פסל גם את זה וסבר שזה רק סיוע כלכלי ולכן פוגעת בשוויון ולא עידוד תעסוקה. רק 127 סטודנטים קיבלו את הסכום המקסימלי ולכן פסלו גם ההסדר השני. עכשיו – 21% יותר בסך הכולל לסטודנטים וגם שאם ישתנה הסכום לאברכים הקצבה גם לסטודנטים וגם הסכום הכולל. סטודנטים עם ילד אחד לכן אוכלוסייה הרבה יותר רחבה מאברכים שרק עם 3 ילדים ומעלה".

יו"ר ועדת הכספים סיכם את הנושא ואמר כי "מטרת החוק היא לייצור שוויון בקבלת הקצבה בין סטודנטים לאברכים. אילולא נכנסתי לעניין, הסטודנטים לא היו מקבלים שקל וכאן בעקבות המהלך שלי, סטודנטים נזקקים יכולים לקבל קצבה גבוהה של עד 4,000 שקלים. צריך לזכור שחוק הבטחת הכנסה נועד לתכלית חשובה מאוד להבטיח קיום בכבוד של כל אזרח ובמקרה של מי שלומד חייבים לאפשר לו קיום בכבוד".

יצוין, כי החוק הוא חלק מההסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד ורק עתה כמעט שנתיים לאחר הבחירות הוא מקויים.