לא בכל יום ניתנת לנו ההזדמנות להתפלל שיתנו לנו להתפלל. טבעו של אדם שהוא מתפלל, על צרכיו וצרכי יקיריו; על צרכים רוחניים וצרכים גשמיים. אולם, ישנן הזדמנויות בהן מוענקת הארה משמים, וניתנת הזכות לתפילה זכה לשם שמים. והפעם, בשבוע הזה, תהיה לנו תפילה שיאפשרו לנו להתפלל. זו תפילה מזוככת שאין בה דבר מלבד כבוד מלכות שמים.
יהודים מכל קצווי הארץ ללא הבדל חוג ועדה מתאספים יחד לאסיפה לשם שמים לבקש רחמים על כך שיהודים יוכלו להתפלל בארץ הקודש באין מפריע חלילה. התפילה היא תמצית האמונה. היא תמצית ה'השלך על השם יהבך'. ותפילה זו, ברחובה של עיר, תמציתה לאפשר את קיומה של עבודת השם זו מבלי שהקודש יחולל.
כמה קידוש השם יש כאשר יהודים מתאספים להתפלל לא לגרמיה, לא משום צורך אישי, אלא אך ורק כי מציקה להם העובדה, שבמקום מסוים לא מאפשרים ליהודים להתפלל בתוך בית הכנסת. וכלל לא משנה מה הוא אותו מקום. כי אם הפירצה הנוראה הזו לא תיעצר, היא עלולה חלילה להפוך לדבר שבשיגרה בכל עיר מעורבת. להבדיל בין יהודים לשאינם, גם החמאס לא העיז לשלוח טיל ראשון לתל אביב. הוא החל בגוש קטיף, לאחר מכן לשדרות ומשראה שעולם כמנהגו הוא הרחיק לשלוח לתל אביב.
הערבות ההדדית הרוחנית, שתבוא לידי ביטוי השבוע בעצרות התפילה, היא תיקון גדול לכבוד שם שמים שהתחלל. יהודים יתקבצו יחדיו בלב אחד ולא יבקשו מאומה. הנושא אינו קואליציה או אופוזיציה. הוא אינו הקצאה כזו אחרת, אינו מבנה זה או אחר למוסד חשוב ככל שיהיה, לא קיצוץ בקיבצאות וודאי שלא עמדות מפתח ומשרות, יהודים יבקשו: תנו לנו להתפלל. די לנו במשטינים מלמעלה, למה לנו למטה.
יהודים יבקשו להתפלל מבלי שמשטרה תזדקק לאבטח אותם. כי מחזות אפלים שכאלו אסור להם שייראו בשום מקום בעולם אולם על אחת כמה וכמה בארץ הקודש. זהו קיטרוג חלילה על ארץ ישראל. ששוטרים יצטרכו לאבטח יהודים בתפילתם? הייתכן שנזקקים להם להיות שכפ"צים אנושיים מפני קהל מוסת על ידי גורמים שונאי דת ששמו להם למטרה להרס הדת?
אותם גורמים שנופפו נגד כפייה דתית, לא די שמבקשים לכפות את ההיפך, הם מבקשים גם לחלל בתי כנסיות ומדרשיות. זה כבר לא מאבק על רשות הרבים, זהו מאבק על רשות היחיד. על הבית שלנו. על בתי מקדש מעט שלנו. הפרטיים שלנו.
לקהילת גור המעטירה בערד יש שורה של בקשות ודרישות מראש העיר. היא יודעת שאין לה סיכוי לקבל את כולן גם אילו היתה בקואליציה. היא מעולם לא שיתפה במצוקתה את הרבים. גם בעצרות התפילה שיתקיימו בימים הקרובים, לא יבוא לידי ביטוי את כאבם ומצוקתם של אברכים אלו שהרחיקו נדוד. בעצרות תבוא לידי ביטוי זעקה כלל ישראלית: אנחנו רוצים להתפלל בבית כנסת בארץ הקודש מבלי שפורעים וחוליגנים יבואו להתפרע ולהפריע.
כשאנו חשים שאנו נזקקים לתפילה, אנו עושים השתדלויות שונות של מאמצים בתפילה. במקומות שונים. כמה טירחות אנו טורחים כאשר זקוקים אנו לישועה. כעת, ניתנה לנו ההזדמנות - כזו שהיינו שמחים ומרוצים אילו לא היינו בסיטואציה הזו - ברם משהגענו ננצל אותה לקידוש שם שמים ענק בקיבוץ רבבות יהודים שיתפללו שיתנו להם להתפלל באין מפריע.
ובהתערותא דלתתא זו נזכה שכל תפלותינו לא יעכבוהו משטינים גם מלמעלה ונראה עין בעין בשוב השם ציון.