אאא

שלושה בעלי זכויות במגרש בבאר שבע הסתכסכו זה עם זה לפני כעשור והחליטו לחלק ביניהם את המגרש, כך שכל אחד יירשם כבעל החלק שלו – בנפרד – ככל שהדבר אפשרי מבחינה תכנונית. אם לא יתאפשר לחלק את המגרש הם הסכימו למכור אותו ולחלק ביניהם את התמורה. הסכמות אלה עוגנו בהסכם פשרה עליו חתמו השלושה.

שנתיים לאחר החתימה על ההסכם השותפים לא הצליחו לחלק ביניהם את המגרש עצמו והחליטו להמתין עם זה בינתיים, ולפרק את השיתוף רק בבניין שבנוי עליו. כלומר, הבעלות בקרקע עצמה תיוותר משותפת, בינתיים, ואילו זכויותיהם בבניין יחולקו.

חלפו השנים ובשנה שעברה הגיש אחד משלושת השותפים תביעה לפירוק השיתוף גם במגרש עצמו, אך בית משפט השלום בבאר שבע דחה את התביעה לאחר שנקבע כי המחלוקת בעניין פירוק השיתוף כבר הוכרעה בהליך קודם, שהסתיים עם חתימת הסכם הפשרה, ואין מקום לפתוח אותה להתדיינות משפטית נוספת.

בערעור שהגיש השותף שנדחה על פסק הדין, נטען כי הוא זכאי לצאת מהשותפות ולקבל בעלות נפרדת על החלק שלו גם אם שותפיו אינם מעוניינים בכך. לטענתו, מאחר שהמגרש לא רשום בטאבו החוק הרלוונטי הוא חוק המיטלטלין, שלפיו ניתן לדרוש פירוק שיתוף בכל עת.

אחד השותפים הודיע כי הוא מסכים לפרק את השיתוף, אולם שותף נוסף התנגד בטענה שהמערער נוהג בחוסר תום לב בכך שהוא מנסה לשוב ולפתוח סוגיה שהוכרעה זה מכבר, מה גם שהערעור הוגש באיחור של שבועיים.

החוק קודם להסכם

השופט גד גדעון מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לא סבר שמועד הגשת הערעור מצדיק לדחות אותו על הסף, כפי שדרש השותף המתנגד. כולם הסכימו שפסק הדין שעליו הוגש הערעור הגיע למערער באיחור בשל תקלה כלשהי בהנהלת בתי המשפט, ציין השופט, ויש לספור את המועד להגשת הערעור לפי המועד בו קיבל אותו לידיו.

מעבר לכך, לא נראה לשופט מוצדק לדחות בנסיבות המקרה את הגשת הערעור בגלל איחור של שבועיים, וזאת לנוכח העובדה שרוב השותפים (שניים מתוך שלושה) כן מעוניינים לפרק את השיתוף בקרקע.

לגופו של עניין, השופט קיבל את הטענה שיש לפעול בהתאם להוראות חוק המיטלטלין ולהורות על פירוק השיתוף. החוק מאפשר לפרק את השיתוף באופן קל יחסית, בין היתר משום שהוא נשען על התפיסה שלפיה אי אפשר לכפות על אדם שותפות לנצח. כששותף אינו מעוניין יותר לחלוק את רכושו עם אחרים, יש לאפשר לו להשתחרר מהשותפות.

השופט קבע עוד כי ממילא הסכם הפשרה שנחתם בין שלושת השותפים בקשר לבניין לא שלל מהם את הזכות לבקש פירוק שיתוף במגרש עצמו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אב בית הדין השופט אריאל ואגו והשופטת גאולה לוין הצטרפו לעמדתו של השופט גדעון, והוחלט להחזיר את הדיון לבית משפט השלום כדי שיורה על אופן פירוק השיתוף – האם בדרך של חלוקה בעין או מכירה וחלוקת הכספים בין השותפים.

  • ב"כ המערער: עו"ד ריאד חאג', עו"ד עינב רוזנפלד
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד בנימין גבאי

עורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עורכת דין רונית שאולי-ברנאי עוסקת בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

**המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.