כמידי שנה, במסורת הנהוגה מאז 1964, נערכת באירופה 'תחרות מכונית השנה' שנכנסת בתקופה זו לשלב הגמר שלה. התחרות שנערכת כבר כמה עשורים איבדה מעט את חשיבותה כמדרגת בשוק הרכב העולמי הרכבים, אך עדיין התואר 'מכונית השנה' הוא תואר נחשק וקסום, הנותן בידול מהותי ונדיר עבור הרכב הזוכה בו ולכן מאתגר מאד את משרדי הפרסום והשיווק.
הזכאים להשתתף בתחרות הם אך ורק דגמי רכבים חדשים מהאריזה, שבמהלך התקופה שקדמה לתחרות הושקו ב-5 מדינות אירופאיות לפחות, כשצפי המכירות שלהן, עפ"י היצרנית, עומד על 5000 בשנה. בשלב הראשון של התחרות מוכרזות 30 מכוניות כמועמדות לתואר הנכסף, בנובמבר מקבלות 7 פיינליסטיות את כרטיס הכניסה לגמר, ובחודש מרס מוכרזת הזוכה הגדולה של השנה.
בתחרות משתתפים 58 עיתונאים בכירים מ-22 מדינות אירופה, שבדומה לשיטת האלקטורים בארה"ב, שולחות כל אחת מספר עיתונאים היחסי לחשיבות המדינה. המדד לחשיבות הוא המקום שהמדינה תופסת בתעשיית הרכב העולמית וגודלו של השוק המקומי. כך שבעוד בריטניה, צרפת, איטליה, גרמניה וספרד שולחות 6 עיתונאים לתחרות, שאר המדינות, שאינן יצרניות רכב, שולחות 1-3 עיתונאים.
העיתונאים, בתפקיד השופטים, בוחנים קריטוריונים שונים ברכב שעל פיהם נקבע הדירוג של המשתתפות בתחרות. הקריטריונים הנבדקים הם: עיצוב, מחיר, מהירות, בטיחות, מינוע, נוחות, חיסכון בדלק, ביצועים, ידידותיות למשתמש, שביעות רצון הנהג, ובעיקר: מקוריות, טכנולוגיה יצירתית ותמורה למחיר.
כל עיתונאי מקבל 25 נקודות שאותן הוא צריך לחלק ל-5 מכוניות לכל הפחות מתוך שבע הפיינלסיטיות, כשהניקוד המירבי לרכב הוא 10 נקודות.
בשונה מהתחרות האחרונה, בה נבחרו מכוניות יוקרתיות בעיקר, מבט זריז ברשימת המתמודדות הסופיות מלמד כי השופטים בתחרות החליטו לוותר השנה על דגמי היוקרה והפאר, וקריטריונים שהעלו את המכוניות לשלב הגמר סבבו יותר סביב ה'בשורה' החדשנית שמביאה איתה כל מכונית חדשה. למעשה, מדובר בדגמים פשוטים יחסית של רכבים מבחינת תג מחיר ומיצוב, כש-2 מתוכן (סיטרואן וניסן) אף מוגדרות כזולות. כל הדגמים שהגיעו לגמר, משווקים בישראל או שיושקו בהמשך.
ואלו הן:
1. סיטרואן C3
2. ניסאן מיקרה
3. פיז'ו 3008
4. מרצדס E קלאס
5. טויוטה C-HR
6. ולוו S90
7. אלפא רומיאו ג'וליה
