אאא

שוב זה קורה לך, אתה יוצא לסידורים וזקוק לליווי של אחד מילדיך. אתה יודע שהפעם עליך לבקש מהבכור, אתה רואה זאת על העיניים שלו. הוא מתחנן אליך, הוא מאשים. נכון רוב שהפעמים אתה יוצא עם אחיו הצעיר, אבל מה לעשות? איתו זה כ"כ קשה. כל יציאה איתו נגמרת בעצבים וכעס, בעוד עם שמוליק… טוב נו עם שמוליק זו חוויה אחרת. כל שעת איכות שלכם ממלאה את המצבורים שלך בכמות נחת שמספיקה ל-3 אבות. כיף לכם, זורם לכם, ובכללי, הוא ילד מוצלח יותר. ולא, חלילה וחס, אנחנו לא רומזים שאתה א ו ה ב אותו יותר, אלא ש.. אלא שמה?

רוב ההורים יעדיפו לעבור עינויים מרים וקשים לפני שיסכימו לשחרר אפילו רמיזה קלה שבקלים המצביעה על העדפה אפשרית לילד אחד על פני האחרים. התרגלנו להתייחס לתופעה כזו כאל לא אנושית, לא הגיונית, בלתי מוסרית ומעוותת בעליל, עד שאנו נוטים לפתח מנגנוני הכחשה וטיוח במידה והיא אכן קיימת. והיא קיימת. עפ"י ספרו של ג'פרי קלוגר "אפקט האחים: מה קשרים בין אחים ואחיות מגלים עלינו", 95% מתוך זוגות ההורים בעולם מעדיפים ילד אחד על פני האחר ו-5% הנותרים משקרים.

מחבר הספר, אב לשתי בנות, ועיתונאי במגזין טיים האמריקני, כתב את הספר בצורה של זכרונות ילדות שבתוכם שזר מחקרים שונים בנושאי משפחה. סביר להניח כי קלוגר הגזים מעט במספרים בהם נקב, כדי ליצור דרמתיות וזעזוע, אך המחקרים שעליהם התבסס בספרו לא מייפים בהרבה את תמונת המצב.

עפ"י מחקר אחד שעקב אחר 384 משפחות, 70% מהאבות הפגינו התנהגות מפלה כלפי אחד מהילדים. החוקרים סוברים שהמספרים אף גבוהים מכך בשל העובדה שהאבות הללו ידעו שהם נתונים תחת מעקב ומן הסתם ניסו להסתיר העדפה במידה והיא קיימת.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אף אחד מהאבות הללו לא הודה לפני כן שהוא אכן מעדיף את אחד מילדיו יותר מהאחרים, ועצם השאלה אף עוררה בהם זעם רב. פסיכולוגים סוברים כי התופעה הזו קיימת במיוחד בקרב אנשים שסבלו מהתופעה הזאת בילדותם, או בתפקיד הילד המועדף, או בתפקיד האח המקנא. כך או כך, ההשפעות על הנפש הן שליליות בדר"כ ולכן הפניית אצבע מאשימה כלפיהם עצמם בטענה כי הם ממשיכים את שושלת האפליה מעוררת בהם תחושת קשות ואשמה, וכתוצאה מכך הכחשה גורפת.

דבר ראשון, חשוב להכיר בקיומה של התופעה ולהודות בה. אם אתה לוקה בה, אתה לא הופך אוטומטית לאבא הכי גרוע בעולם, ועדיין יש לך זכות קיום כהורה. זה קורה כמעט לכולנו, גם אם כמעט כולנו לא מודים בזה. נכון שאהבת אב לבנו מבוססת אל אידיאל ה'אהבה ללא תנאים' ואמורה להיות חזקה ועמידה בפני כל מכשול או קושי, אך עדיין הקשר הבסיסי מורכב מאין סוף חוטים מקשרים, חוויות משותפות, תחומי עניין, דמיון ותכונות זהות. הוא מושפע ונצבע בגוונים שונים של אירועים ונסיבות החיים  והוא הולך ומתהדק עם השנים או לחילופין הולך ומתרופף. אך טבעי הוא שעם כל ילד הקשר יראה שונה. עם האחד הוא יהיה הדוק וחזק ועם השני למרבה הצער, פחות. אמנם הבסיס - במצב נורמטיבי - הוא איתן ויציב, ואינו תלוי בדבר, אך הנדבכים שנוספים עליו הם אלו שיכולים לשנות את תמונת המצב בין האחים השונים.

הסיפור המוכר ביותר המתאר את התופעה הזאת הוא סיפור אהבתם של יעקב ויוסף. כתונת הפסים לעד תזכר כ'מעשה אבות' של העדפה המהווה סימן לבנים. אולם מהסיפור התנכ"י ניתן ללמוד על ההשלכות הרות הגורל שהיו להעדפה הזו; קנאתם של האחים גרמה להמשכו המר של הסיפור המוכר, והסבה נזקים הן ליוסף והן לאחיו.

אז לאחר שנדע להכיר בתופעה הזו אצלינו, לזהות אותה ולנקוב בשמה, עלינו לדעת כיצד להתמודד איתה ולטפל בה. משום שבדומה לסיפורו של יוסף גם להעדפה שלנו כלפי ילדינו עלולות להיות השלכות מזיקות הן על הילד המועדף והן על אחיו המקנאים.

מחקר מרתק שנערך במרכז לבריאות הילד בקינג'ס קולג' בלונדון, בחן את ההשפעה של העדפת ההורים על תאומים זהים, כאשר גם לאחר ששניהם הציגו תכונות גנטיות זהות, הייתה העדפה מצד ההורים לאחד מהם.

נמצא כי התאום שהופלה לרעה, הגשים את נבואת ההורים לגביו, הוא סבל מביטחון עצמי נמוך יותר וכישוריו החברתיים היו פחות מפותחים. גם התאום המועדף סבל מהשפעה שלילית, כאשר פינוק היתר שהורעף עליו וההרגל לא להתאמץ ולהתמודד עמדו לו לרועץ כאשר היה עליו לצאת לעולם האמיתי.

ישנם כל מיני שיטות ודרכים להסתיר ולמנוע העדפה של ילד מסוים. נסה לבלות יותר זמן איכות עם הילדים האחרים, בשלב הראשון כדי 'לטשטש עקבות' ובשלב השני כדי באמת לפתח עימם קשר עמוק יותר. אם ילד אחד גורם לדם שלך לבעבע, ואתה מוצא את עצמך כועס עליו פעמים רבות מידי, תבדוק עם עצמך מה הגורם לכך. בדר"כ הסימפטיה שלנו לבן אחד נובעת מהדמיון שלו לצדדים החיוביים שאנו אוהבים בעצמינו, ולהפך: חוסר הסובלנות כלפי ילד אחר עלול לנבוע מזיהוי תכונות אופי שליליות שמהוות מראה לתכונות שאנחנו לא אוהבים בעצמינו. כאן נדרשת עבודה של קבלה עצמית וקבלת האחר, אך אסור לנו להעביר את התחושות הקשות לילדינו.

נסה בכח למצוא בו נקודות חוזק (שקיימות בו ללא ספק) ותאיר אותם בכל הזדמנות.  לעיתים כתוצאה מרגשות האשמה שהורה חש על כך שהוא מפלה לטובה ילד מסוים הוא מנסה למנוע זאת בכל דרך אפשרית עד שהוא נמנע מלתת כל מחמאה וחיזוק לילד המועדף, מצב כזה יכול להתפרש לא נכון אצל הילד ולגרום לנזק הפוך. מומלץ להתייעץ עם מומחה בחינוך בנוגע לכל מקרה לגופו. זכרו שמדובר בדיני נפשות ממש אז אל תזניחו את הטיפול בבעיה.

"אחים הם אלה שיבלו יחד את הזמן הארוך ביותר על פני האדמה, מכל בני המשפחה", אומר קלוגר. "לכן זה חשוב שידבקו יחד, ושהוריהם לא יצרו ביניהם תחרות או השוואה מיותרת. אפילו ילדינו ובני הזוג שלנו מגיעים אלינו בשלב מאוחר יחסית, ונבלה איתם זמן קצר יותר. אחינו ואחיותינו נמצאים איתנו לאורך כל הדרך. אני רוצה להעביר בספר שלי את המסר שאין מה להרגיש אשמה על כך שמעדיפים ילד אחד על אחר, אבל זה לא דבר טוב לילדים, וכדאי להסתיר את זה ולאזן".