אאא

מחקר חדש קובע כי סבים וסבתות נחמדים השומרים על נכדיהם ומסייעים במטלת הבייבי סיטר אינם תורמים רק לנו ההורים כי אם קודם לעצמם. על פי המחקר סבים וסבתות המעורבים בשמירה על נכדיהם זוכים להארכת חייהם בעד חמש שנים נוספות.

את המחקר פרסם כתב העת 'Evolution and Human Behavior' והוסיף כי הקשישים אינם צריכים דווקא לשמור ולסייע לבני משפחה דווקא, אלא כל אינטראקציה עם ילדים עשויה לתרום לבריאות הקשישים ולהארכת חייהם.

עורכי המחקר ממכון מקס פלאנק בברלין ומאוניברסיטת באזל, הסבירו כי התועלת של נכדים מקשר עם סביהם ידועה, אבל על התועלת ההפוכה נערכו פחות מחקרים. עורכי המחקר רצו למעשה לבדוק האם קשר טיפולי כזה מועיל לשני הצדדים.

החוקרים בנו את מחקרם לאחר שאספו נתונים על 500 קשישים בגילאי 70-103 שחיו בגרמניה ובשוויץ ובדקו נתונים משתנים דוגמת גיל, בריאות פיזית, מצב סוציו אקונומי ומספר הנכדים, והתוצאות הראו חד משמעית כי טיפול בנכדים משפיע על מרבית הנתונים לבד כאמור מהגיל שהוא משתנה שלא ניתן לשינוי.

בהודעה שפרסמו החוקרים הם סייגו את מחקרם וטענו "אסור לטעות לחשוב שעזרה היא תרופת פלא לחיים ארוכים, לרמה מתונה של מעורבות בטיפול יש השפעה חיובית על הבריאות. אבל מחקרים קודמים הראו כי מעורבות אינטנסיבית דווקא גורמת ללחץ, ולזה יש השפעות שליליות על הבריאות הגופנית והנפשית", טענו החוקרים.

מחברי המחקר הבהירו ש"שמירה על ילדים הותירה בקשישים חותם בצורה של מערכת הורמונלית ועצבית שהיוותה בשלבים מאוחרים יותר תשתית לאבולוציה של התנהגויות כמו שיתוף פעולה ואלטרואיזם בין בני אדם, גם כשאין ביניהם קשר משפחתי" ועל כן הדבר השפיע על אורך חייהם ושיפור אורח החיים.