אאא

בין השנים 2008-2012 סוכנות הביטוח "מידן" קיימה שיתוף פעולה עסקי עם סוכנות אחרת בשם "קפלן נעים".

ביולי 2012, בהמשך למגעים בין מנהלי "מידן" לבין סוכן ביטוח פרטי, נחתם מסמך בו הסוכן הפרטי התחייב לרכוש מ"מידן" את פעילותה של "קפלן נעים" תמורת 425,000 שקל.

במסמך נקבע כי אם אחד מהצדדים ייסוג מההסכמות הוא ישלם לצד השני 100,000 שקל ללא צורך בהוכחת נזק.

בתביעה שהגישו מנהלי "מידן" נגד הסוכן זמן קצר לאחר מכן, הם טענו כי הוא הפר את ההסכם מולם ובסופו של יום לא רכש את פעילות הסוכנות. זאת, על אף שהם מצדם פעלו על פי המסמך, סיימו את ההתקשרות מול "קפלן נעים" והעבירו את המסמכים הרלוונטיים לנתבע.

הנתבע טען להגנתו כי המסמך לא היה חוזה מחייב אלא רק הצהרת כוונות בתחילתו של משא ומתן ולקראת חוזה שלא נחתם בהמשך.

בחודש פברואר השנה שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה ליאת הר ציון דחתה את טענות הנתבע וקבעה כי מאחר שהמסמך פירט את התנאים המהותיים לעסקה והתנהלות הצדדים הראתה "גמירות דעת" – בין הצדדים נחתם הסכם מחייב. היא חייבה את הנתבע לשלם לתובעים את הפיצוי המוסכם בסך 100,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט של 24,500 שקל.

הנתבע ערער לבית המשפט המחוזי מרכז והעלה בין היתר את הטענה כי סכום הפיצוי המוסכם אינו סביר בהתייחס לסכום העסקה כולה. הנתבע ביקש כי בית המשפט ישתמש בסמכותו לפי חוק החוזים (תרופות) ויפחית את סכום הפיצוי.

השופט יעקב שינמן החזיר את התיק לבית משפט השלום על מנת שישלים בפסק דינו את ההתייחסות לשאלה האם סכום הפיצוי עליו הסכימו הצדדים הוא סביר.

עו''ד פרי לזר. צילום: בן ניקסון
עו"ד פרי לזר. צילום: בן ניקסון
הגדלה

"בעלי עסקים ממולחים"

השופטת הר ציון הבהירה כי בית המשפט מוסמך להפחית פיצוי מוסכם שקבעו צדדים בהסכם כשזה נקבע "ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה".

לדברי השופטת, השימוש בסמכות זו היא "צעד חריג" ונקודת המוצא היא שהסכמת הצדדים לכלול בחוזה ביניהם סעיף פיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק היא הסכמה "לגיטימית ותקפה".

השופטת ציינה כי היא לא סבורה שיש מקום להתערב בסכום הפיצוי המוסכם במקרה הנוכחי. לדבריה, הנתבע הוא שכתב ויזם את סעיף הפיצוי במסמך מיולי 2012 וכי עובדה זו כשלעצמה מונעת ממנו לטעון כנגד גובהו.

עוד לדבריה, הנתבע לא עמד בנטל להראות כי הפיצוי אינו סביר, ומעבר לכך, נראה כי לתובעים אכן נגרם נזק ממשי כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי הנתבע. התובע הצהיר כי ההפרה גרמה לניתוק הקשר ביניהם לבין סוכנות נעים קפלן והביא לפגיעה במוניטין שלהם ולירידה בהכנסות בשיעור של כ-100,000 שקל.

השופטת הדגישה בהקשר זה כי מדובר בהסכם מסחרי בין "שני בעלי עסקים ממולחים" וכי בעקבות העסקה התובעים עזבו התקשרות ארוכת טווח מול "קפלן נעים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בסיכומו של דבר דחתה השופטת את טענת הנתבע כי על בית המשפט להתערב בגובה הפיצוי המוסכם.

לא ניתן צו נוסף להוצאות.

  • ב"כ התובעים: עו"ד קסלר
  • ב"כ הנתבע: עו"ד אורן

עורכי דין חוזים • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עו"ד פרי לזר עוסקת בחוזים ומסחר 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.