אאא

לאחרונה יותר ויותר אנשים בקרב הציבור החרדי, דורשים לעשות לפני הנישואין "הסכם ממון" בין בני הזוג.

בעקבות מקרים שקרו לאחרונה שצד אחד בשידוך נתן דירה או רוב דירה לצד השני, והדירה נרשמה על שם שני בני הזוג, ולאחר תקופה קצרה בחיי הנישואין בני הזוג התגרשו, והצד שנתן מעט לקניית הדירה, או שבכלל לא נתן, פנה לבית המשפט שידון בתביעת רכוש, וביקשו סעד של איזון משאבים על הדירה, כיון שיש בנכס שיתוף ספציפי, ובדרישה לקבל מחצית מהדירה.

בשונה מהציבור הכללי, בציבור החרדי בעיקר ובפרט בעולם הישיבות הליטאי, יש נוהג ונוהל שצד אחד נותן יותר מהצד השני כשבאים בברית אירוסין, אם זה מכיוון שהבעל לומד תורה ודרישותיו הכספיות הן מפתח לדירה, אם זה כי צד אחד אמיד יותר, איש איש ומקרהו, אך זה הנהוג האחד נותן אף אם הוא לא בעל המאה והשני נהנה מהפירות, כך היה וכנראה כך יהיה,

אך דבר אחד קטן עדיין מעיב על המנהג, עם רבות הימים, מתחילים גם בציבור החרדי להבין שגירושין זה לא מילה גסה לדאבוננו, אם בעבר התירוץ של "מזבח מזיל עליו דמעה" היה מביא זוגות לבלוע צפרדעים, ולהמשיך לחיות ללא התאמה, כיום המצב שונה אף בציבור החרדי אחוזי הגירושין גם שם מתרבים ל"ע.

אך כאן מתגלה בעיה, הדירה שבה  צד אחד השקיע את מיטב כספו, בעוד הצד האחר, שם סכום סמלי בלבד, נחלקת על פי החוק שווה בשווה, לא בטוח שזה הייתה כוונת המחוקק, אך זה המצב הן בבתי משפט, והיום גם בבתי הדין.

בעבר צמד המילים "הסכם ממון" היו בחזקת מאן דכר שמיה בציבור החרדי, אך כהיום יש כבר אפילו רבנים שממליצים לצד שנותן סכום נכבד יותר לקניית הדירה  מהצד שכנגד, לעשות הסכם ממון טרום הנישואין, ואף לאחרונה הגיע לקוח למשרד  ואמר שהאדמו"ר שלו המליץ לו לעשות הסכם כזה, יותר ויותר משפחות מבינות  כי בכדי לא לשים את כספם על קרן הצבי, יש לעשות סוף מעשה במחשבה תחילה, ולהסדיר את העניינים הממוניים, בהסכם סדור טרם יבואו בברית הנישואין, האמת שבנישואין שניים הסכם  ממון, כבר זמן רב, אינה מילה גסה, אף בציבור החרדי.

הסכם ממון  המכונה בפי רבים גם כהסכם נישואין, או הסכם טרום נישואין, היינו מסמך שתפקידו להסדיר את מערך הזכויות בין בני הזוג, במידה ויחליטו לפרק את המסגרת המשפחתית ביום מן הימים, הסכם ממון הינו למעשה "חוזה בכתב" אשר מסדיר מראש את החלוקה הממונית, וקובע מראש מהו הרכוש האישי של כל אחד מבני הזוג אשר במקרה בו יגמרו אומר להתגרש, יישאר ברשות בעליו, ואילו מהו הרכוש המשותף אשר יחולק בין בני הזוג במקרה של פרידה, המוסכם בין בני הזוג בהסכם הממון שנחתם ביניהם.

הסכם זה גובר על הוראות חוק יחסי הממון, שקובע חלוקה שווה של הנכסים שנצברו על ידי שני בני הזוג במהלך חיי הנישואין, אמנם חוק יחסי ממון קובע שנכס שהביא צד לפני החתונה לפעמים לא נכנס להסדר איזון המשאבים, אך הפסיקה כבר קבעה "הלכת שיתוף ספציפי" שמכירים בזכות של בן/בת הזוג לטעון לשיתוף בנכס, כיון שהיה פה כוונת שיתוף ספציפי, או אפילו בלי הלכת שיתוף ספציפי, הדירה תתחלק בין שני בני הזוג, אף שצד אחד נתן הכל או כמעט הכל, כיוון שהנכס נרשם על שם שני בני הזוג.

על פי החוק בישראל הסכם ממון בין בני זוג לפני הנישואין היינו תקף, רק כאשר הוא מאושר ע"י בית משפט למשפחה, או בית דין רבני, או נחתם ע"י נוטריון, להבדיל מהסכם ממון שנחתם לאחר הנישואין שיש לפנות כדי לקבל תוקף של הסכם רק אל בית משפט למשפחה או בית דין רבני, אבל אין אפשרות ע"י נוטריון, במידה וההסכם לא אושר באחת מהדרכים הנ"ל, לא יהיה ניתן לאוכפו בבית המשפט או בבית הדין.

הסכם ממון צריך להתייחס לסכומים אותם הביא כל צד, ולחלוקה בניהם במקרה של גירושין, ההסכם אינו יקר לעומת ההפסד אם לא יעשה, אך אין ספק שגם הסכם ממון צריך שיעשה בפני עו"ד מקצועי ומנוסה בדיני משפחה, שיוכל לבנות לבני הזוג הסכם ממון המותאם ספציפית להם אשר יגן על זכויותיהם בצורה הטובה ביותר.

נכתב ע"י עו"ד לדיני משפחה יהושע דוב פלדשטיין, ממשרד עו"ד ירון אסידון

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.