אאא

אוי, מורי ורבי הגאון רבי נפתלי פרנקל זצ"ל. כמו שהיה חי, כך הלך לעולמו. מעיין נדלה בתורה ויראת השם, צדיק נשגב ועובד ה' בכל התמימות, ענוותן ושפל ברך, נחבא אל הכלים ולא מחזיק טיבותא לנפשייהו, בעל חסד גדול ולב רחב למען עם ישראל, משופרא דשפירתא.

זכיתי להכירו מגיל אפס, כאשר הייתי הולך עם אבי מורי כילד צעיר לרבו המובהק הגאון המופלא רבי ישכר דוב גולדשטיין, ותמיד ישב לצדו חתנו יחידו וחמד שעשועו רבי נפתלי זצ"ל, והיו משתעשעים בכל התורה כולה הלוך ושוב, וכל ספרי החתם סופר מונחים בפיהם על פה.

זכיתי אחרי שהתחתנתי ללמוד בכולל להוראה של מו"ר רבי נפתלי זצ"ל, וגם הוסמכתי ממנו להוראה. תמיד היה מקדים את כל תלמידיו כראשון בכולל, מנווטם ומדריכם בדרך העולה בית קל. היה לנו לפדגוג, למדריך, לסולל דרכים, לאבן הבוחן בלימוד התורה והבנת דרכי ההוראה, לקימום משיבי הלכה ומנהיגי עדת ישורון.

הבחין בנו בגאותנו ובשפלותנו, והיה תמיד במקום הנכון לקבוע שיעורי עזרה, לעזור בסכומים הגונים בעת מצור ומצוק, בעצה ובתשועה. היה לי ולחברי בכולל, לאב נאמן ודוגמה חיה בתורה יראה חסידות ומענטשליכקייט.

לפני פחות מעשור, כשעזבתי לגמרי את לימודי בכולל אצל מו"ר זצ"ל, לא ניתקנו קשר, והייתי נחשב אצלו תלמיד מן המניין. הייתי בא אליו לשאלות לעצות ולליבון סוגיות ציבוריות וחינוכיות. אני ומשפחתי היינו קשורים אליו בלב ונפש. תמיד היה מקבל את ילדי בהדרת כבוד, ולפני נישואיהם הכניסם תחת קורת גגו והרעיף עליהם דברי ברכה הדרכה והמון שמחת חיים ויראת שמיים. הוא היה שותף בשמחות ילדי באופן אישית, אף שפיזית לא היה מגיע כי לא רצה להכביד עם הכיבודים לסבים והרבנים. בשמחות צאצאיו גם אני השתדלתי להופיע ולבוא חגיגית, לשמוח ולהשתתף בשמחות מורי ורבי.

תמיד היה בצד, לא בולט ולא עומד בראש, עד שפעם אחת "גלייה לדרעיה ונפל נהורא": זו היתה פרשייה סבוכה מאוד בענייני גיטין בירושלים, ושני אריות ענק בתורה התווכחו. זה מתיר וזה אוסר. גיליונות תשובות עפו הלוך וחזור, ועולם התורה והרבנות סער ביותר. פתאום לבש רבינו ר' נפתלי את אדרת ההכרעה, וכתב תשובה כוללת עמוקה ברורה והחלטית. הוא פירק את המציאות את הסוגיה ואת הדעות אחת לאחת, וסלל דרך שהביא להסכמת כולם ולהרגיע את הסערה. כמו שנאמר אצל יוסף הצדיק - "אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת אין-נבון וחכם כמוך", על פיו הושק הפיתרון היצירתי ושקטה הארץ.

באותה שעה יצאה גדולתו, והכירו החכמים בגדול הזה המצטנע ואינו מוציא טיבו ברבים. גם ספר השו"ת "אמרי בינה" שהוציא, עשה הד גדול בהיכלי התורה והרבנים. יש מגדולי האחרונים שהוציאו ספרי שו"ת וגדלותם בעל פה עלתה עשרות מונים מהברקות הכתובים, ולא עשו שם טוב לבעליהם. אך שו"ת אמרי בינה של מו"ר זצ"ל נחשב כספר עמוק, מקורי, מחדש ומטלטל, ולרבנים היושבים על מדין יש בו עניין רב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

זכיתי בעת היותי בעל השפעה במוסדות בד"צ העדה החרדית, להציב אותו בחזית לשכת הפלטרין, ולמנותו כ"חבר הבית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים בירושלים עיר הקודש" - תפקיד מפתח שהציב אותו בשורה עם גדולי הדור, ממנו ישאבון דרך בתורה והלכה. גדול היה בלשכת הגזית, ותורם מהדרתו וזוהרו בהעמדת הדת על תילה, להורות ולשפוט את ישראל דין צדק.

"ארץ הגר הרתה וילדה, וירושלים אבדה כלי מחמדה": שורשיו האיתנים עמדו בעולם הרבני האצילי של הונגריה. הוא היה נין ונכד לגדולי קדושי עליון, רבי מנחם קאמאדער ה"אמרי שפר", ולמעלה בקודש. הוא זכה לשמש את גדולי ואדירי הדור, ובראשם מרן הגאב"ד חכימא דיהודאי מהרי"ם דושינסקיא וחמיו מהרי"ד גולדשטיין זצ"ל.

הוא הקים עולם של תורה, תלמידים הגונים היושבים על מדין, רבנים דיינים ראשי ישיבות ואדמורי"ם - המלאים הערצה כנה ועמוקה לאיש הגדול בעל הסערה הפנימית הגדולה, שתמיד היה נוח מבחוץ, מאיר פנים ומאהב שם שמים על הבריות.

בשיא גדלו ותפארתו נפל לחוליו הקשה, כאשר זה כמה חדשים היה נמצא במאבק בין האראלים למצוקים, עד שיצאה נשמתו בטהרה ביום ה' טבת, היום הקשה לישראל כמובא בחז"ל (מסכת ראש השנה יח ע"ב), כשביום זה בא הפליט לבבל להודיע על כך שירושלים הוכתה (יחזקאל לג כא), ועל פי דעת רבי שמעון זהו "צום העשירי".

זכותו הגדולה תעמוד לי ולביתי ולכל ישראל אמן.