אאא

רנטו גרביץ' (55), דייג ובעל מסעדה מבלגרד שבסרביה, יכול לזקוף לזכותו לא פחות מ-29 מקרים של הצלת חיים ב-20 השנים האחרונות כשכולם הם של אנשים שהחליטו לקפוץ אל מותם בנהר הדנובה הקפוא.

מעבר למימיו הגועשים של הנהר הוא גם בעל טמפרטורות נמוכות מאד רוחב הדנובה קרוב לקילומטר. בערפל החורף קשה לזהות אפילו את הגדה השנייה. גרביץ' מסביר כי למי שקופץ לנהר יש 20-15 דקות עד שילקה בהיפותרמיה קטלנית. חלק מהקופצים מתים מדום לב אחרי שהם קופצים או פוגעים במים הקפואים. "למי ששורד יש רפלקס הישרדות", הוא אומר. "הם צורחים ושוחים".

גרביץ', נשוי ואב לשלושה בנים בוגרים, הוא בן למשפחת דייגים שחיה ליד הנהר זה ארבעה דורות. בחלק הנהר שלידו שוכנת המסעדה שלו, "אצל רנאטו וגוצ'ה".

מדובר בתופעה קיימת בסרביה. מדי שנה מדווחות הרשויות על 30-25 ניסיונות התאבדות בגשרים של בלגרד. "אלה רק המקרים שנרשמים", מבהיר לסוכנות הידיעות AFP, סשה קנזביץ', סגן המפקד של יחידת השיטור הימי של בלגרד. לדבריו, בסוף הקיץ מגיע מספרם של ניסיונות ההתאבדות לשיא. המשטרה מנסה למנוע ניסיונות התאבדות כשאנשיה מבחינים במקרים חשודים במצלמות האבטחה המוצבות באזור הגשרים, אבל תחנת המשטרה הקרובה ביותר לנהר נמצאת במרחק 15 דקות משם.

"אני מכיר את רנאטו מאז ומעולם", מספר קנזביץ'. "לולא העזרה שלו אנשים רבים לא היו שורדים אחרי הקפיצה לנהר".

גרביץ' מספר שהוא מבלה 90% מזמנו בדיג. 29 האירועים שבהם הציל מתאבדים שקפצו מגשר פנצ'בו מתפרשים על שני עשורים, ומאמציו זיכו אותו בהכרה רשמית מהרשויות. במסעדה שלו יש קיר עמוס תעודות שקיבל מהרשויות כהוקרה על אומץ לבו, ואפשר למצוא עליו גם כתבות שפורסמו על מעשיו. בשנת 2008 הוא נמנה עם כ-200 סרבים שזכו להכרה בהישגיהם יוצאי הדופן.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

גרביץ' סבור שרוב ניסיונות ההתאבדות הם זעקה לעזרה, משום שרוב המנסים להתאבד קופצים מהגשרים בשעות האור: "הם רוצים שיראו אותם, הם רוצים להשמיע קריאת מצוקה". לדבריו מי שבאמת רוצה להתאבד מעדיף את גשר ברנקוב, משום שבגדותיו קירות בטון. ככל הידוע לגרביץ', מ-29 האנשים שהציל רק אחד ניסה להתאבד שוב – וגם הצליח. הוא קפץ על משטח הבטון.

מעשה ההצלה הראשון של גרביץ' היה לפני כ-18-17 שנה. זה היה ניסיון התאבדות של בחור צעיר. "ניסיתי כמה פעמים לשכנע אותו לאפשר לי להציל אותו, ממש התחננתי שייתן לי יד כדי שאמשה אותו מהמים", הוא מספר.

לא פעם תוהה גרביץ' מה עלה בגורלם של האנשים שהוא הציל. מ-29 בני האדם שהציל רק שניים – שתי נשים – יצרו איתו קשר אחרי ההצלה. אחת מהן היא אם כעת, וגרביץ' מספר שהיא "הבינה שהחיים שווים הרבה יותר משהיא חשבה".

פסיכיאטר שבא פעם למסעדה של גרביץ' אמר לו שרוב האנשים שניצלים מניסיונות התאבדות אסירי תודה לנצח על מעשי הצלה כמו שלו. "ובכל זאת, הייתי רוצה לדעת עליהם משהו", אומר הדייג המציל. "הייתי רוצה לדעת שנתתי להם חיים שניים ושהם המשיכו לחיות".