אאא

התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שאירעה בשנת 2012, במהלך עבודתו כסדרן ונהג משאית. התאונה התרחשה במוסך, כאשר הוא נפגע, לדבריו, לאחר שהחליק ממדרגות של משאית, שנהגה עמד להתחיל בנסיעה.

התביעה הוגשה בבימ"ש השלום בחיפה נגד ששה נתבעים ובשתי עילות שונות: נהג המשאית וחברת הביטוח שלו לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ונגד מעסיקתו של התובע, הבעלים של המוסך וחברות הביטוח שלהם, לפי פקודת הנזיקין, בעילה של ביצוע עוולת הרשלנות. 

התובע טען כי התאונה הייתה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לפגעי תאונות דרכים. לגרסת התובע, נהג המשאית קרא לו לאחר שהאזעקה החלה לצפצף, בכדי לעזור לו לנטרל אותה. כשעלה במדרגות הוא החליק על אחת המדרגות שהייתה מכוסה בשמן וגריז, ונפצע בראשו ובגבו.

בהחלטת ביניים, השופט אורי גולדקורן דן בשאלה האם מדובר בכלל בתאונת דרכים, כאשר הנתבעים הכחישו את עצם התרחשות התאונה, ואם כן אירעה תאונה זוהי לא "תאונת דרכים". הם טענו בין היתר כי התובע נפגע בנסיבות שאינן קשורות במשאית, וכי הוא ונהג המשאית – הנתבע 1 – המציאו את האירוע ותיאמו עדויות.

גרעין של אמת

מבחינה עובדתית, השופט גולדקורן השתכנע מגרסתו של התובע לגבי נסיבות פציעתו. בהקשר זה השופט פירט את שלבי האירוע "בהילוך איטי", כלשונו, לפי גרסאות התובע והנתבע.

השופט ציין כי "נתבע מס' 1, נהג המשאית, שהובא כעד מטעם התובע, הציג גרסה התואמת ברוב פרטיה את גרסתו של התובע". עם זאת, השופט הבהיר כי קשה להבין את העובדה שהנתבע הובא כעד מטעם התובע התומך בגרסתו, ומצד שני, בכתב ההגנה של הנתבעים הוא מתכחש אליה.

בתוך כך השופט הבהיר כי אמנם ישנן סתירות "מטרידות" בין עדויותיהם, אולם די בכך שיש בהן "גרעין" של אמת. כמו כן, גרסת התובע קיבלה חיזוק לא רק בעדות הנתבע, אלא גם בדברים שהתובע מסר עוד באותו יום, ב"זמן אמת", כשהגיע לחדר מיון בבי"ח רמב"ם.

השופט הוסיף כי המעסיקה – הנתבעת 3 – לא זימנה לעדות את קצין הבטיחות על מנת שיסביר מדוע יש להטיל ספק בתיאור נסיבות התאונה כפי שנרשמו על ידו, בשמה, במועד בו היא התרחשה, וגם בעלת המוסך – הנתבעת 5 – לא זימנה איש מעובדיה להעיד על נסיבות הפציעה. 

לאחר מכן השופט עבר למישור המשפטי וקבע כי אכן מדובר בתאונת דרכים. לפי השופט, משהוכח כי התובע עלה על מדרגות המשאית ופתח את הדלת, מתקיים התנאי של "שימוש ברכב מנועי" – התנאי הראשון. בנוסף, נטרול מערכת המיגון נדרש ל"מטרות תחבורה" – התנאי השני – ולעניין זה לא משנה מי היה אמור לנהוג במשאית לאחר מכן.

בנוגע לקשר הסיבתי – התנאי השלישי – השופט ציין בין היתר כי לפי "מבחן השכל הישר", אילו התובע לא היה עולה על המדרגות, בוודאי שלא היה נופל ונפגע.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בשל עקרון "ייחוד העילה" שבחוק הפיצויים, הקובע כי מי שיתבע לפיו לא יתבע לפי פקודת הנזיקין, התוצאה הייתה שהתביעה לפי עילת הרשלנות נגד הנתבעות 3-6 נדחתה. התביעה נגד נתבעים 2-1 תמשיך להתברר לפי חוק הפיצויים.

הנתבעים 1-4 חויבו לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד רפי מזור
  • ב"כ הנתבעים 1-4: עו"ד י. נחשון
  • ב"כ הנתבעים 5-6: עו"ד טל טנצר

עורכי דין תאונות דרכים • להחלטה לחץ כאן

הכותב: עו"ד עופר מזרחי עוסק/ת ב- דיני נזיקין 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.