אאא

עם תום ימי ה'שבעה' היום (שישי) על פטירתו של הגאון רבי משה שפירא זצ"ל, ענק הרוח והמחשבה ומגדולי בעלי המוסר בדורנו, נחשף תיעוד מהנאום האחרון שנשא בפומבי. בהשגחה פרטית יוצאת דופן, הנאום, אשר נישא כאשר הגר"מ זצ"ל כבר סבל מהמחלה שהובילה לפטירתו, עסק בשאלה: איך מתנחמים על פטירתו של אדם קרוב? הנאום נישא לפני חמישה חודשים, ט"ו באב תשע"ו, בכנס של קרן רא"ם, בהשתתפותם של עשרות ראשי ישיבות חרדיים ודתיים לאומיים ומאות אברכים.

בראשות קרן רא"ם - התומכת בעולם התורה, על גווניה השונים של היהדות הנאמנה, ובהוצאתם לאור של עשרות ספרים תורניים מגדולי הרבנים במהלך הדורות - עומד ידידו הקרוב של הגר"מ זצ"ל, יבלחט"א, איש העסקים והפילנתרופ מוטי זוננפלד. בתאונת דרכים שאירעה כשנה וחצי לפני הכנס המדובר, שכל זוננפלד את בתו, דניאלי ע"ה, עת שבה מהתנדבות במחלקה האונקלוגית של בית החולים שניידר. הגר"מ שפירא זצ"ל, אשר שכל אף הוא את בתו שולמית, שנפטרה בגיל 15 בשנת תשמ"ה, ניצל את המעמד בשביל להסביר את העומק של המושג "תנחומים" ולהאיר אותו באור חדש. 

בדבריו הביא הגר"מ זצ"ל את דברי הרמב"ם אודות סיבת השמחה בט"ו באב: "ובחרו יום חמשה עשר באב, לפי שבו נסתלקה המגיפה ממתי מדבר בשנת הארבעים, כי המוות הייתה הרבה בכל ט' באב, ובשנה האחרונה נסתלקה והמתינו עד חצי החודש ואז בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא והשבת אפו וסילוק חמתו מהם, ולפיכך עשו אותו משם והלאה יום משתה וששון" (פירוש המשניות לרמב"ם, תענית, פ"ד, מ"ח).

הגר"מ התרכז בביאור המילים "ואז בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא והשבת אפו וסילוק חמתו מהם" מתוך דברי הרמב"ם. על כך אמר כי "ההרגשה שכלל ישראל הרגישו – שכביכול בורא עולם רוצה אותנו בחזרה.

כל הקללה, כל העונש הנורא שחל על כל הדור - העונש הנורא נגמר. בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא והשבת אפו וסילוק חמתו מהם. כביכול אנחנו רצויים בחזרה. כביכול הקב"ה רוצה בנו. אהבת אותנו ורצית בנו". 

הרב שפירא בנאומו (צילום: אלי קובין)
הרב שפירא בנאומו (צילום: אלי קובין)

"המושג 'תנחומים' זה מושג שהוא תמוה מאוד, מאוד לא מובן. איך אפשר להתנחם ממכה קשה, מכה נוראה, מכה כואבת, מכה שבכל פינה זה מורגש. מה זה להתנחם? מה זאת אומרת להתנחם? איך אפשר? איך יש תנחומים? אפשר להסיח דעת אבל אסור להסיח דעת (...)".

"ברש"י ביחזקאל כתוב 'אם אין תנחומים אין אבלות'. כל דין אבילות הוא רק מפני שהאבלים צריכים לקבל תנחומים. כל האבלות חלה, כל דיני האבלות הם רק כדי לקבל תנחומים. מאיפה מוצאים תנחומים? מאיפה אפשר להתנחם? המכה נוראה, המכה כואבת, והיא לא מפסיקה לכאוב והיא כואבת וכואבת". 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

על כך השיב הגר"מ כי "כל לשון תנחומים, כתוב ברש"י (בראשית פ"ו, פ"ו), 'לשון מחשבה אחרת הם'. צריך לחשוב באופן אחר, לחשוב בצורה חדשה. כמו כל תנחומים, וינחם השם על הרעה אשר דבר לעשות לעמו, כמו חרטה, אדם צריך לחזור בו מהמחשבות הקודמות ולחשוב אחרת, להתבונן אחרת, לראות אחרת את הדברים (...)". 

"מי שרוצה לדעת את מצבה של אותה נערה - שלא טעמה טעם חטא והיא עשתה רק דברים טובים - מה מצבה שם? איפה היא נמצאת? המקום שהיא נמצאת זה מקום שצריך רק לקנא בה. זה דבר ברור. אין שום ספק שהיא נמצאת במצב טוב שאין כמותו. טוב לה כמו שיכול להיות טוב רק בעולם האמת (...) אילו הייתה ניתנת רשות שהיא תגיע ותספר באיזה גן עדן היא נמצאת אז היו יכולים קצת משהו להתנחם". 

הגר"מ חתם את דבריו באמרו כי "הקב"ה יעזור שהמשפחה, ההורים, בני המשפחה, האנשים הקרובים, כולם ימשיכו להיות טובים יותר, וכך בצורה הזאת היא ממשיכה לחיות ופועלת כאן בעולם הזה, עושה כאן בעולם, ממשיכה להשפיע טוב, אור, חסד, אהבה, רחמים - כאן בעולם הזה. היא נמצאת פה. הקב"ה יעזור שאנחנו נשכיל, נתפוס את זה נכון בלהבין ולראות עד היכן הדברים מגיעים. בדבר הזה אולי יש משהו של תנחומים".

הגר"מ שפירא היה אחד מגדולי המחשבה של הדור האחרון ועשרות אלפים ראו בו את רבם מלבד רבים נוספים שנהגו להאזין בקביעות לשיעוריו העמוקים.