אאא

1.

במדינה מתוקנת תפקידה של הממשלה זה למשול, תפקידו של בית המשפט לשפוט ותפקידה של העיתונות לסקר.

במדינה מתוקנת, ראש הממשלה אינו צריך לחשוב אם בית המשפט מאפשר לו להחליט את החלטותיו, כי בית המשפט צריך לחשוב האם החוקים שחוקקו הממשלה והכנסת מאפשרים לו לפסוק את פסיקותיו.

במדינה מתוקנת, ראש הממשלה ושריו יכולים למנות את מי שהם רוצים לתפקידים שונים במשרדם, והם לא אמורים לקבל הוראות ממישהו את מי למנות ואינם נזקקים ל"ועדת איתור" שתפסול את כל מי שהם רוצים ולאחר מכן תמנה בדיוק את כל מי שהם לא רוצים.

במדינה מתוקנת ראש הממשלה והשרים נבחרים בדיוק בכדי להוביל את המדיניות שלהם, זו שבגללה בחר בהם הציבור, הם לא אמורים לקבל הוראות מאף אחד ובטח שלא מקבוצה של אנשים שמעולם לא נבחרה ושלא מייצגת אפילו חמשה אחוזים מהציבור.

2.

במדינה מתוקנת "יועץ משפטי" הוא אחד שעובד אצל ראש הממשלה והשרים ונותן להם את הדרך הטובה ביותר להעביר את מדיניותם בצורה שלא תהיה נוגדת לחוק שהם עצמם חוקקו.

במדינה מתוקנת, כשהיועץ המשפטי לא מצליח או לא רוצה לספק את חוות הדעת שתאפשר לשרים או לראש הממשלה למשל להשאיר את תושבי עמונה על מקומם ולא לגרשם, אז נותנים לו מכתב פיטורין ושוכרים יועץ משפטי אחר במקומו, נניח את עו"ד אביעד ויסולי, שלמד באותו מקום שלמד היועץ המשפטי הקודם שכנראה ישן בשעורים ולא הצליח להביא חוות דעת משפטית שתומכת במדיניות הממשלה. ויסולי לעומתו, כבר הכין חוות דעת מנומקת בנושא עמונה המאפשרת לממשלה לקיים את המדיניות שבגללה העם בחר בה.

במדינה מתוקנת היועץ משפטי אינו נכפה על הממשלה בידי גוף דיקטטורי שלא נבחר מעולם ומייצג חמש אחוז מהעם. במדינה מתוקנת היועץ המשפטי אינו מודיע לראש הממשלה ולשרים מה הם צריכים לעשות ומה הם צריכים לומר ואפילו מה הם צריכים לחשוב.

3.

במדינה מתוקנת מכבדים את ראש הממשלה ואת השרים, ומי שפוגע בהם או מבזה אותם עומד לדין בדיוק כמו שמי שפוגע בשוטר או פקח תנועה נודניק שהניח לו דו"ח למרות שהיה באוטו, עומד לדין על "העלבת עובד ציבור" קל וחומר אם זה ראש ממשלה או שר, שנמצאים שם בגלל שמיליוני אנשים רצו שיהיו שם, ולפגוע בהם זה הרבה יותר מלפגוע באדם (שזה חמור לעצמו) או בעובד ציבור (שזה חמור עוד יותר) אלא לפגוע בכל אותם מיליונים שבחרו בהם.

במדינה מתוקנת, אתה אמנם לא חייב לבטא כבוד לאף אחד, אתה יכול גם לבקר מי שאתה רוצה, אבל אתה לא יכול לבזות באופן אישי בפומבי עובד ציבור. זה אומר שאתה לא יכול לכתוב בעיתון או לומר בתקשורת על ראש הממשלה דברי ביזוי נוראים לקרא לו קמצן ושקרן ונצלן וגזלן ומושחת, ולספר דברי לשון הרע על משפחתו, ולרדת לרמה של הסכסוכים של אשתו עם עוזרות הבית שלה או הבקבוקים שהחזירה למכולת ולקחה את הכסף לעצמה. מדינה מתוקנת אמורה להגן על נבחריה מפני דברי שיסוי וביזוי נוראיים כאלה.

4.

במדינה מתוקנת, אין מצב בו אנשים שהשתלטו על הרשות השופטת ולא נבחרו בידי איש, ורוב מוחלט של תושבי המדינה היה רוצה להחליף אותם או לפחות את חלקם, כדי שיהיה ייצוג לכל הדעות, ודווקא הם, שהשתלטו בכוח על הרשות השופטת וממאנים להכניס אפילו אדם אחד שלא חושב כמותם (אלא כרוב תושבי המדינה), דווקא הם, יהיו חסינים לגמרי מביקורת ואיש לא יכול לענות עליהם תחקיר, אולי הם לוקחים שוחד ואולי הם קמצנים או צבועים או מתקוטטים עם העוזרות בית שלהם או מחזירים בקבוקים ולוקחים כסף.

היכול להיות שאף שופט לא לקח שוחד ולא התנהג שלא כיאות עם שכניו/חבריו או עובדיו? היכול להיות שאין בהם אפילו אחד שיש לו יחסי ידידות עם מישהו שהוא עורך הדין של מישהו שנשפט אצלם? היכול להיות שאין בהם אחד שמינה לתפקידי שיפוט או תפקידים אחרים בן משפחה שלו או של חברו בשיטת שמור לי ואשמור לך?

5.

במדינה מתוקנת ראש הממשלה אינו צריך לשחד אף אחד. להפך, הוא זה שצריכים לשחד אותו. הוא הריבון. הוא המחליט. בידו הכוח.

במדינה מתוקנת ראש הממשלה אינו נצרך להתחנן בפני מו"ל עיתונות שלא יפגע בו או באשתו ובילדיו.

במדינה ממש מתוקנת, לא חוקרים ראש ממשלה כל עוד הוא מכהן, בטח לא על שטויות כמו בקבוקים וסיגרים, אלא נותנים לו לעשות את עבודתו, לעסוק בביטחון ובכלכלה, ולא לפחד ולהיסחט. מדינה מתוקנת היתה יודעת שאדם שפוחד להיכנס לכלא עלול להחליט למשל לפתוח במלחמה עם איראן, העיקר שיעזבו אותו. אז נכון שאולמרט לא עשה את זה (אם כי אני חושד קצת בהרס הכור בסוריה...), אך הסכנה קיימת גם קיימת. שווה לכם לחשוב קצת על זה.

במדינה מתוקנת, העיתונות יכולה לסקר ואפילו לבקר, אך כפי שהיא אינה יכולה לעבוד בשירות הנבחרים על אחת כמה וכמה שאינה יכולה לעמוד בשירות אלה שלא נבחרו ולפגוע בשליחותם באלה שכן. היא אינה יכולה ל"אתרג" פוליטיקאי אחד ולעשות רצח אופי לפוליטיקאי אחר. היא אינה יכולה להתעסק כמה שנים בסיגרים ובקבוקים של נתניהו ולהתעלם מעשרות המיליונים שעשה אהוד ברק בתוך שנה וחצי, ובנסיבות תמוהות. היא לא אמורה לעשות זאת. לא במדינה מתוקנת.

6.

במדינה מתוקנת, כולם יודעים מי אוהב ומי אויב. את האוהב אוהבים ואת האויב שונאים. ואם הוא אויב שבא להרוג אזי הקם להרגך השכם להורגן. מדינה מתוקנת אינה מכניסה למוסדות החינוך שלה אנשים שבאים להסביר לילדים או לנערים שמדובר במדינה אלימה וגזענית שכובשת והורגת ערבים, מדינה מתוקנת אינה הופכת את האויבים לאנשי שלום ואת החיילים לרוצחים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מדינה מתוקנת מחזקת את חייליה ואינה מחלישה אותם. היא נותנת להם פרסים ואותות הצטיינות אם הצליחו להרוג אויבים היא אינה עוצרת אותם. מדינה מתוקנת אינה שוכרת בממון רב, קטגור אזרחי מומחה, שיצליח במקום שאולי קטגור צבאי ייכשל - להאשים חייל חובש מצטיין ולכלוא אותו כמה שיותר. מפקד בצבא מתוקן במדינה מתוקנת, שהעיד כי פיקודו אמר לו כי פחד ממטען וממחבל מתאבד, אינו מנסה לאחר מכן להתכחש לעדותו ולהעליל על פיקודו עלילות שקר, לאחר שהתברר שהירי צולם במצלמות ארגון "בצלם", ארגון שבמדינה מתוקנת היה יוצא מחוץ לחוק ואנשיו היו נכלאים בעוון בגידה וריגול.

7.

אבל המדינה הזו, איננה מדינה מתוקנת.

ולכן, השופט הוא המושל, והיועץ המשפטי הוא קומיסר שמפטר את ראשי הממשלה במקום שאלה יפטרו אותו, ראש הממשלה צריך להתחנף בפני מו"ל העיתונות שהוא התליין, השרים לא יכולים למנות אף אדם לשום תפקיד וגם לא יכולים להחליט שום דבר בלי ש"תנוח דעתו" של היועץ המשפטי, הבוחרים יכולים להמשיך לבחור אך יודעים שמה שלא יבחרו המדיניות לא תשנה, כי מי שמחליט על המדיניות הוא בית המשפט, שאותו אין אפשרות לבחור. העיתונות אינה אובייקטיבית, היא תהיה עיתונות חוקרת ומבקרת רק כלפי הימין ולעומת זאת משבחת מ"אתרגת" ומטייחת כל מה שקשור לשמאל. השופטים הפכו למחוקקים אבל הם עצמם – מעל החוק ומתחת לרדאר העיתונות. ככל שיותר אנשים תמכו ובחרו באדם, כך הוא פגיע יותר ומושא להתקפות.

טרוריסט יוצא לחופשי, וחייל נכלא במקומו. הצבא הוא אויב והאויב הוא הצודק. מי שמדברים טובות על היהודים הם "פאשיסטים" ומי שמוציאים דיבתם רעה הם "אנשי שלום".

דכעת כולם רואים, את מה שראו מעתיקי השמועה, עוד בטרם הוקמה המדינה.

  • הטור המלא - "אות חיים" - מתפרסם ב"יתד נאמן"