אאא

במקרה של אי התאמה בין סוג הדם האימהי ובין סוג הדם של העובר בהיריון, מעבר של דם מהעובר לאם עלול לגרום לכך שמערכת החיסון שלה תפתח נוגדנים שיתקפו ויהרסו את כדוריות הדם האדומות של העובר ויגרמו לו לנזקים חמורים ואף למוות.

נוכח ההשלכות הקשות הללו, משרד הבריאות קבע שעל כל אישה שבדם שלה גורם RH שלילי (15% מהנשים), חייבת לקבל בשבוע ה-28 להריונה הראשון חיסון בשם Anti-D. מטרתו של החיסון היא למנוע מהאם לייצר את אותם נוגדנים שעלולים לגרום לעובר מחלה "המוליטית", קרי, להרס כדוריות הדם האדומות שלו.

משמעות קריטית למועד – גם מבחינה משפטית

אם החיסון לא ניתן במועד, וכבר נוצרו נוגדנים אצל האם, לא ניתן עוד להחזיר את הגלגל לאחור, ובכל הריון עתידי קיים הסיכון שהעובר יחלה במחלה המוליטית.

בית המשפט העליון הכיר בעילת תביעה של רשלנות רפואית במקרים בהם החיסון לא התבצע כלל או ניתן באיחור. בפסק דין שניתן בשנת 2010 השופטים אליעזר ריבלין, אליקים רובינשטיין וחנן מלצר קבעו כי הרופאה המטפלת התרשלה משום שלא הדגישה בפני האם את חשיבות קבלת החיסון במועד ולא ביררה האם התפתחו אצלה נוגדנים. כפועל יוצא מאלו, לא ניתן חיסון ה-Anti-D במועד.

במקרה דומה, המטופל במשרדנו, האם לא יודעה על חשיבות קבלת החיסון והוא ניתן לה רק לאחר המועד שקבע משרד הבריאות. בשל האיחור, מערכת החיסון של האם כבר פיתחה נוגדנים שבהריונות הבאים תקפו את כדוריות הדם של עובריה, גרמו להם לשלל סיבוכים ומחלות שהסתיימו בפטירת שניים מילדיה. גם הילד היחיד ששרד, נותר עם שיתוק בארבעת גפיו, פיגור שכלי קשה וחירשות. תביעת המשפחה נגד המדינה הסתיימה בשלב זה בפשרה ובפיצוי של 2,700,000 שקל, בעוד שהתביעה כנגד קופת החולים בה טופלה האמא, טרם הסתיימה.

ככלל, תביעות בגין כשלים במסירת מידע במסגרת מעקב ההריון שהביאו לפגיעה ביילוד, הן שכיחות ביותר. כיום, נהלי משרד הבריאות מחייבים ביצוע בדיקות בסיסיות במהלך ההיריון לצורך איתור מוקדם של בעיות אימהיות ומומים אצל העובר. על הצוות המטפל מוטלת חובה לתעד ברשומה הרפואה כל ביקור וכל תוצאה של בדיקה שנעשתה (או שסורבה להיעשות) בהיריון.

עו''ד ענת גוטמן. צילום: ענבל איפרגן
עו"ד ענת גוטמן. צילום: ענבל איפרגן
הגדלה

זכאיות למלוא המידע

חשיבות רבה במיוחד נוגעת למסירת מידע לאישה לגבי המעקב ההריוני וזכויותיה בהריון. מידע זה כולל יידוע לגבי כל הבדיקות הקיימות לרבות בדיקות שמבוצעות רק במסגרת פרטית או אפילו מעבר לים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ניסיוננו מלמד כי אין אחידות באשר להיקף ההסברים הניתנים לאשה ההרה, אם בכלל. הבעיה שכיחה במיוחד באוכלוסיות חלשות, בפריפריות, או באוכלוסיות שמטעמי דת ממעטות בביצוע בדיקות מעקב בהריון. אי מסירת מלוא המידע לנשים הרות, באשר הן, מהווה רשלנות רפואית, וככל שההיריון הסתיים בלידת עובר פגוע, ישנה עילת תביעה.

כדי לצלוח תביעת רשלנות רפואיות מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום אשר יפעל לאיסוף כל התיעוד ממעקב ההיריון הרלבנטי וממעקבי הריון קודמים, ילמד את המסמכים הרפואיים וייתן הערכה ראשונית הן לגבי קיומה של עילת תביעה והן לגבי סכום הפיצוי שהמשפחה תוכל לקבל. הערכה סופית תינתן לאחר התייעצות עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגי.

עורכי דין רשלנות רפואית

הכותבת: עו"ד ענת גוטמן עוסקת ברשלנות רפואית

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.