הפרו הסכם "משפחתי" – וייאלצו לפנות את ביתם

סכסוך בין בני משפחה על חזקה בשטח בפתח תקווה הסתיים בשבוע שעבר בכך שהשופטת הורתה לנתבעים – בני דודם של התובעים – לפנותו כיוון שהשתלטו עליו בניגוד להסכם משנת 2007 (משפט)

עו"ד ישראל פסח | כיכר השבת |
בני המשפחה תפסו את הקרקע והפרו את ההסכם. אילוסטרציה (צילום: אנספלאש)

שני אחים ירשו מאביהם שנפטר ב-1990 זכויות בקרקע בפתח תקווה. בשנת 2012 אחד מהם נפטר. מאז, ולמעשה גם בשנים שלפני כן, ניטשו מאבקים על הקרקע בין ילדיו של המנוח לבין אחיו וילדיו.

בשנת 2007 נחתם בין הצדדים הניצים הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. סוכם שם בין השאר כי הם יתחלקו שווה בשווה בהוצאות ובהכנסות הנוגעות למקרקעין, עד שיפורק בו השיתוף בדרך של עסקאות קומבינציה וחלוקת התמורה בין הצדדים. בינתיים, הוסכם כי אף צד לא יתפוס חזקה בלעדית על הקרקע.

לפני כארבע שנים הוגשה בבימ"ש השלום בפתח תקווה תביעת פינוי מצד ילדי האח המנוח, במסגרתה טענו התובעים כי ההסכם מ-2007 הופר בכך שהנתבעים תפסו את הקרקע באופן בלעדי.

בעיקרו של דבר, הם טענו כי הנתבעים השתלטו על כל הקרקע, בנו עליה מבנים לא חוקיים, ולא מאפשרים להם להחזיק ולהשתמש בה, על אף שאין להם זכות לעשות זאת ללא הסכמתם.

הנתבעים טענו מנגד, כי כל אחד מהצדדים מחזיק באופן מוסכם בחצי מהשטח הבנוי וכך הוסכם מלכתחילה. לשיטתם, הם הגיעו להסכם בדבר שימוש שוויוני בקרקע עד לביצוע עסקת הקומבינציה ולתובעים אין כל זכות או רשות לחזור בהם מהסכמה זו.

לא הביאו את האב לעדות

אך השופטת עדנה יוסף-קוזין דחתה את טענות הנתבעים וקיבלה את התביעה, לאחר שהשתכנעה כי הם פעלו חד צדדית, ובכך הפרו את ההסכם מ-2007.

השופטת הצביעה על כך שפסק דין שניתן בשנה שעברה בעקבות תביעה שהגיש אביהם של הנתבעים ב-2012, מפריך את טענתם שלפיה הם מחזיקים רק בחצי מהשטח הבנוי.

לפי הנתונים באותו פסק דין, השופטת ציינה כי "הנתבעים מחזיקים ברוב רובו של השטח הבנוי בפועל... הנתבעים מודים בפה מלא כי הם לא הסתפקו בשימוש במחצית השטח המבונה המקורי אלא ביצעו בנייה והם מחזיקים גם בהרחבות הבנייה".

בתוך כך השופטת דחתה גם את טענת הנתבעים שלפיה המנוח – אביהם של התובעים – הסכים שהם ישתמשו במקרקעין. בהקשר זה השופטת פשוט האמינה לתובעים ששללו טענה זו.

כמו כן, השופטת העירה שהנתבעים לא הביאו את אביהם לעדות – דבר שפועל לרעתם – הגם שעדותו לכאורה מהותית ומרכזית, בהיותו בעל הזכויות במקרקעין וצד להסכם מ-2007.

עוד ציינה השופטת כי השימוש המתמשך של הנתבעים בנכס למטרת מגוריהם מנע את האפשרות לממש את הסכמת הצדדים מ-2007 – להפיק לעצמם הכנסות בגין דמי שכירות.

בסיכומו של דבר, השופטת הורתה לנתבעים לפנות את המקרקעין תוך 30 יום וחייבה אותם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.

  • ב"כ התובעים: עו"ד איתן בן דוד
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד שלמה תוסייה-כהן

עורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד ישראל פסח עוסק ב- דיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר