אאא

רב בישיבה ירושלמית, גילה שתמונה שלו הופיעה באתר  Nrg ובעיתון "מעריב" במסגרת כתבה על הדרת נשים בישראל.

הדבר נודע לו, לטענתו, מפי תלמידו לשעבר שסיפר כי התמונה שבה הופיע אינה מכבדת רב בישראל, בין היתר משום שלצד תוכן הכתבה, התמונה צולמה על רקע פרסומת של מוצרי קוסמטיקה ובה תמונת אישה דומעת.  

דרישותיו של הרב להסרת התמונה, להתנצלות ולקבלת פיצוי לא נענתה על-ידי מעריב וב-2012 הוא הגיש תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות נגד העיתון ועורכו, וכן נגד הצלם של התמונה וסוכנות הצילום "פלאש 90" שעבורה היא צולמה.

הרב טען כי הצבת התמונה לצד כתבה על הדרת נשים מציגה אותו כמי שתומך בכך, בעוד שהוא מעולם לא התבטא בנושא בפומבי ומקפיד לשמור את דעותיו לעצמו.

עוד לטענתו, פרסום התמונה בכתבה שכותרתה "המשטרה תחקור את הדרת הנשים בבחירות לשכונות החרדיות בי-ם" קישר אותו לחקירה פלילית, והביא לפגיעה בשמו הטוב בקרב קהילתו ולהתמודדות לא נעימה מול עמיתים ותלמידים. בנוסף הוא טען כי חשש לביטחונו האישי באותה תקופה ונגרמה לו מצוקת נפש.

התובע הוסיף כי סוכנות הצילום עברה על חוק הגנת הפרטיות כאשר צילמה אותו ללא ידיעתו למטרות רווח. התובע טען כי הוא מעריך שנגרמו לו נזקים של לא פחות מ-3 מיליון שקל,  אך מטעמי אגרה הגיש את התביעה על סכום נמוך בהרבה – 400,000 שקל.

כל הנתבעים טענו כי פעלו בתום לב והסירו את התמונה במהרה. לטענתם, התמונה לא פוגעת בתובע בשום צורה משום שאין בה כל התייחסות ספציפית לתובע והעובדה שנכתב תחתיה "חרדי עובר ליד תמונת אישה" ממחישה כי מדובר בתמונת אילוסטרציה.

לגבי הטענה לפגיעה בפרטיות טענה סוכנות הצילום כי לא היה בכוונתה לצלם דווקא את התובע אלא אדם חרדי אקראי.

מטרה מסחרית

השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט קבעה שהתובע לא הוכיח שהתמונה פגעה בשמו הטוב. לדבריה, התובע לא הציג הוכחות לכך שמכריו שינו את יחסם אליו עקב פרסום התמונה, ולא כל אחד שראה את התמונה סבר אוטומטית כי התובע הוא שעומד להיחקר במשטרה.

מעבר לכך, השופטת קבעה כי הרקע שעל גביו צולם התובע אינו מבזה בעיניה. "... לא הוכח שהמגזר עליו נמנה התובע כאדם חרדי יראה בצילום זה כשלעצמו משום השפלה או ביזוי", כתבה.  

לנוכח הדברים האמורים, השופטת דחתה את התביעה נגד מעריב והעורך וקבעה כי לא מדובר בפרסום לשון הרע.

לעומת זאת, התביעה נגד סוכנות הצילום בעילת פגיעה בפרטיות התקבלה בחלקה. השופטת קבעה כי הסוכנות אינה גוף ציבורי שפועל בנושא הדרת נשים ומשתמש בתמונות לצורך דיווח ציבורי, אלא חברה שמתפרנסת ממכירת תצלומים תמורת כסף. מאחר משדובר במטרה מסחרית, פרסום התמונה ללא ידיעת התובע ואישורו מהווה פגיעה בפרטיות לפי החוק.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

משכך, הסוכנות, בעליה והצלם מטעמה חויבו לפצות את התובע ב-35,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד אסף חרסט
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד עמית דולב

עורכי דין לשון הרע • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד מיכאל כרמל מייצג בתביעות לשון הרע

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.