אאא

העלייה במחירי הדיור וצפיפות האוכלוסין במרכז מאלצות את הזוגות הצעירים לחפש אחר פתרונות יצירתיים וזולים, גם אם להתרחק מערי המרכז היקרות.

הצרכים השונים של הציבור משפיעים גם על התכנון. בשונה מהעבר, אצל זוגות צעירים היום מהציבור החרדי ישנה מגמה של החזקת בעלות על דירות, גם כחלק מהסדרי נישואין ורכישת דירות על ידי ההורים.

על פי נתוני הלמ"ס משנת 2014,  ל-78% מהציבור יש דירה בבעלותם. 

מתחם מגורים נווה הדר בחיפה, בלב הקהילה המתפחת, מציע דירות 3-4 חדרים במחירים חסרי תקדים | לחץ כאן לפרטים נוספים

שילוב של משק הבית והקהילה

הצורך בדירה מעלה את התנאי של המיקום: לאו דווקא הגיאוגרפי אלא הקהילתי והכלכלי.  מצד אחד אנחנו רוצים נגישות למרכזים כלכליים וחברתיים, הן מקומות עבודה והן מכזי קניות שיש בהם את היכולת הכלכלית של משק בית חרדי.

אולם, גם לגור כחלק מקהילה ייחודית, תהא אשר תהא, וגידול הילדים במסגרות נכונות, אינן נותנות את האפשרות לגור במרחב הכללי עם שאר האוכלוסייה.

כך יוצא שהציבור החרדי לא מתחשב דווקא במגמות השוק אלא על ידי תכנון מובנה הן על ידי הממשלה והן על ידי יזמים פרטיים. למשל, בירושלים, המשיכה לא תהיה למרכז העיר ולשכונות  המתחדשות אלא דווקא בפאתי השכונות החרדיות או בשכונות חילוניות "מזדקנות".

בערים כמו בית שמש, קריית גת או טבריה, ישנן יוזמות פרטיות שמעצבות את מרחבי הדיור עבור הציבור החרדי, לעומת נצרת עילית שם הממשלה מנסה לייצר מענה עבור הציבור.

מתוך הנתונים האלה עולה כי אין מגמה אצל זוגות צעירים מהציבור להתקבע ביישוב מסויים וכי אין ערך סנטימנטלי למיקום כזה או אחר, אלא הכל לפי צרכי המשפחה, החינוך ויוקר המחייה.

לא מתחשבים במגמות שוק הדירות. אילוסטרציה. צילום: Yaakov Naumi/FLASH90
לא מתחשבים במגמות שוק הדירות. אילוסטרציה. צילום: Yaakov Naumi/FLASH90
הגדלה

שינויים בין הציבור לשאר האוכלוסייה

עפ"י נתוני הלמ"ס, בגילאי 20 עד 39, יותר מ60% מהציבור אינם עם וותק של 20 שנה באותם מגורים ביישוב. הן בגלל מעבר עקב חתונה, והן עקב כך שההורים עצמם עברו בהיותם צעירים.

בנוסף, גם גדלי הדירה המבוקשים על ידי הציבור שונים משאר האוכלוסייה הכללית. לפי הנתונים עולה כי מרבית האוכלוסייה החרדית מתגורתת בדירות בנות 2-4 חדרים, בעוד שבקרב שאר האוכלוסייה היהודית בישראל המגורים הם בדירות בנות 3.5 ומעלה.

גם במספר נפשות לחדר אנו מכירים שישנו פער בין הציבור לשאר האוכלוסייה. 41% מכלל האוכלוסייה מדווחים על 1-2 נפשות לחדר, בעוד שבציבור הנתון עומד על 55%.

אולם, כאשר מספר הנפשות עולה - הפער בין הציבור לשאר האוכלוסייה עולה אף הוא. על פי הנתונים, רק 2% משאר האוכלוסיה מתגוררת עם מעל 3 נפשות בחדר, בעוד בציבור הנתון עומד על 24%.

 מתחם מגורים נווה הדר בחיפה, בלב הקהילה המתפחת, מציע דירות 3-4 חדרים במחירים חסרי תקדים | לחץ כאן לפרטים נוספים

יוצאים מהמרכז - צפונה או דרומה?

כאשר נדרשת הקרבה למרכזי קניות גדולים ומסודרים עבור צרכי הציבור, ישנה דרישה לגור בכל זאת בערים הגדולות. בנוסף, בערים גדולות ייתכנו יותר מרכזי קהילות של הציבור.

כך, למשל, בחיפה עד כה הייתה דרישה למגורים חדשים בפאתי שכונות חרדיות קיימות או בשכונות חילוניות "מזדקנות" שאינן מהוות בעיות בחינוך, במשפחה ובגידול הילדים.

אולם בעקבות ריכוזים של קהילות בשכונות מסודרות, נוצר ביקוש של הציבור החרדי בחיפה. כך, למשל, בשכונת הדר שיוצאת במסע בנייה בלב הקהילה המתפתחת.

בקרבה למוסודות לימוד ובתי המדרש, הולך ונבנה מתחם המגורים "נווה הדר" שאמור לספק את צרכי הציבור החרדי בלב הקהילה. 

מה יכלול מתחם המגורים? 178 יחידות דיור, עם 3-4 חדרים גדולים במיוחד.

מחירי הדירות הזולים הביאו לביקוש מיידי, וכבר 50 דירות נמכרו לחץ כאן לפרטים נוספים