אאא

התובע – קיבוצניק בן 80 – ביצע עבודות חקלאיות במשך עשרות שנים עד שנת 1991, בהן קטיף, ריסוס (נגד עשביה ומזיקים), גיזום, חפירה, נטיעה, השקייה וכדומה.

עבודות הריסוס נמשכו מספר חודשים בשנה, בתדירות של מספר ימים בחודש. בנקודה זו צריך להבין מהו בעצם ריסוס. התובע נהג לסחוב על גבו מיכל שאליו חובר צינור, שממנו הוא נהג להתיז חומר על הארץ, לאורך שטחים גדולים. 

בשנת 2004, בהיותו בן 67 וכ-13 שנה אחרי שסיים לעסוק בעבודות ריסוס, הוא אובחן כחולה פרקינסון.

בשנת 2013 המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בטענתו שלפיה המחלה נגרמה כתוצאה מעבודתו.

בעיקרו של דבר, המוסד סבר כי מדובר בליקוי על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור לתנאי העבודה.

בעקבות החלטה זו הגיש האיש תביעה בביה"ד האזורי לעבודה בנצרת. התביעה התבססה על מה שנקרא בלשון המשפטית תורת ה"מיקרוטראומה", שלפיה מדובר בנזק שהצטבר אט אט במשך השנים.

אל התביעה צורפה עדות של חבר שביצע אותה עבודה, וסיפר שגם הוא חלה בפרקינסון.

הנשיאה ורד שפר מינתה מומחית מטעם ביה"ד לעובדה, שסברה כי קיים קשר סיבתי בסבירות של 50% לפחות, בין מחלת התובע לבין תנאי עבודתו.

לאורך פסק דינה, הנשיאה פירטה את השאלות שהפנתה ב"כ המוסד לביטוח לאומי אל המומחית, בכל הקשור לגורמים שונים הקשורים לפרקינסון בכלל ובנוגע למקרה של התובע בפרט. 

באופן כללי, המוסד ביקש לדחות את התביעה בטענה שממצאי המומחית אינם מאפשרים לקבוע קשר סיבתי, בין היתר משום שלא ניתנו תשובות ברורות לשאלות הבהרה, וספציפית לשאלה כיצד שיקללה את גורמי הסיכון שבעבודתו של התובע – כגון חומרי הריסוס השונים – אל מול גורמי סיכון אחרים, למשל גילו המבוגר. 

עו''ד קרן מרץ. באדיבות המצלם
עו"ד קרן מרץ. באדיבות המצלם
הגדלה

קביעות מקיפות וענייניות  

השופטת שפר קיבלה את התביעה, וכתבה פסק דין שבו נכנסה לנבכי העניינים הרפואיים שעמדו על הפרק. 

השופטת ציינה כי התובע וחברו היו מהימנים ומסרו עדות מבוססת בה פירטו את התכשירים והחומרים שבהם השתמשו לצורך עבודתם.

לאחר מכן, השופטת ניתחה את חוות דעת  המומחית והתרשמה שהיא אובייקטיבית וסבירה.

השופטת הוסיפה כי "המומחית התייחסה מפורשות במסגרת חוות דעתה לשאלות שנשאלה, כשבמסגרת זו התייחסה למחלתו של התובע ומאפייניה. בהקשר זה המומחית עמדה על תנאי עבודת התובע בתחום החקלאות, אשר במסגרתם נחשף לחומרי הדברה, והקשר של אופייה של החשיפה למחלת הפרקינסון ממנה התובע סובל".

בתוך כך השופטת דחתה את טענות המוסד והפנתה לכך שהמומחית התייחסה לרקע הכללי של התובע והסבירה מדוע היה במצב של "סיכון יתר" בשל תעסוקתו וחשיפתו לחומרים מסוימים.

השופטת סיכמה כי "קביעותיה של המומחית מנומקות כדבעי, מקיפות וענייניות, לא קיימת כל סתירה בדבריה ובקביעותיה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לפיכך השופטת קבעה שיש קיים קשר סיבתי בין מחלת הפרקינסון ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו. כמו כן, המוסד חויב בשכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד מיכל מזור-מור
  • ב"כ הנתבע: עו"ד עדי עינב-גולן

עורכי דין תאונות עבודה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עו"ד קרן מרץ מייצגת נפגעי עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.