אאא

כל הורה יודע שישנם ילדים שיכולים להיות שובבים, חובבי קונדס והומור. לרוב, זו תופעה חמודה שמעניקה לילד תשומת לב ומעמד חברתי. אולם ישנם רגעים חריגים שמצריכים את התערבות ההורים.

ילדים עם הפרעות בהתנהגות יכולים גם לקבל החמרה למצב של אגרסביות ואפילו אלימות. מאליו, יש לכך השלכות גם על מצבו החברתי ובעיות ביצירת קשרים שכאלה.

פגיעה באדם אחר על ידי הילד יכולה להיות מלווה גם בחוסר אמפתיה כלפי רגשות של אחרים והם אינם חשים חרטה או צורך להתנצל כלפי האדם הנפגע.

אפשר להגיד, אלה רק ילדים והם עדיין לא מבינים אבל כאן נכנס תפקיד ההורים להבחין בין טוב לרע. 

אותם ילדים שחווים בעיות התנהגות יהיו לרוב כאלו אשר לא מוכנים לקבל מציאות מה מבוקשם לא נענה ומבטאים זאת בתסכול רב מהרגיל. הם אינם מוכנים לגבולות ואיסורים מההורים או מהמורים.

שובבות היא חמודה, אבל לשים לב. אילוסטרציה. צילום:  Nati Shohat / FLASH90
שובבות היא חמודה, אבל לשים לב. אילוסטרציה. צילום: Nati Shohat / FLASH90
הגדלה

לא אשמתם של הילדים - אבל...

התסמינים לבעיות התנהגות אצל ילדים יכולות להתפרץ כבר מגיל 3, והממוצע הוא באיזור גיל 8. בעיות חברתיות יבואו לידי ביטוי, במקרים קשים, בכל מיני מקומות בהם נמצא הילד: בבית ספר, בצהרון וגם בבית.

ההבדלים בין בנים לבנות לא רבים, ובין 5-15% מהבנים סובלים מההפרעה, לעומת 2-8% מהבנות. השכיחות גבוהה יותר אצל ילדים עם איחור התפתחותי כמו פיגור שכלי וכדומה.

ממה זה נובע? בעיות התנהגות אצל ילדים יכולים לבוא על רקע נסיבות משתנות שלא קשורה אליהם ישירות.

אמנם יכול להיות שיש בכך גנטיקה מושרשת, כאשר הילד נולד עם התכונות האלה.

תופעות כאלו יכולות להיות קשורות להפרעות קשב וכן הפרעות נפשיות כמו נטייה לחרדה או דיכאון. כך גם בעיות התנהגות יכולות לנבוע מירידה בשמיעה או בראייה. 

אולם ישנן פעמים שהילד מגיב לחוויות חיצוניות שאינן קשורות אליו כמו שינויים מהותיים שמשפיעים עליו באופן ישיר: גירושין, מעבר דירה, או מקרה מצער שהוביל לשכול.

גם משברים ובעיות בין ההורים יכולים להיקלט אצל הילד ולהשפיע עליו. המשברים יכולים להיות גם מקושרים ללחץ בלימודים או במצבו החברתי.

משברים משפחתיים מובילים להתפרצות הבעיות. אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק
משברים משפחתיים מובילים להתפרצות הבעיות. אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק
הגדלה

כל אלו יכולים להוביל להתפרצות לבעיות התנהגות אצל הילדים, גם כאשר ישנו חסור בסמכות ההורים, או שישנם חילוקי דעות לגבי אופן החינוך.

כך יוצא שאמנם לעתים זו אינה אשמת הילד, אלא מצב נפשי עקב שינויים חיצוניים. אולם ההורים צריכים להיות עירניים לסימנים והחמרות שונות.

סימנים מקדימים

מתי ההורים צריכים להפריד בין שובבות לבין צורך בייעוץ וטיפול מקצועי? הסימנים מתחלקים לבין רמת חומרת ההתנהגויות, לבין התדירות בהן הן מופיעות.

בעיות התנהגות אצל ילדים יכולות להחמיר ולהדרדר, ותפקיד ההורים הוא לשים לב לכך. ביטוי שכיח לכך יכול להגיע מאופי ווכחני ומריבות פיזיות בין האחים.

אולם דרגת החומרה יכולה להגיע גם לניסיון לפגוע באחר גם בעזרת חפצים, התאכזרות לבעלי חיים והתנהגות לא שכיחה כמו הצתה או רצון להצתה.

כאשר הילד מנסה להתווכח ולהפגין אגרסיביות באופן תדיר, לא משנה המיקום, לאורך כל יום, גם אל מול דמות סמכותית - אזי על ההורה לדעת שזו אינה שובבות רגילה.

בעיות התנהגות חוזרות ונשנות עלולות לפגוע בסוף גם בילד עצמו, כך למשל בבית הספר הן עלולות להביא לירידה בלימודים, השעיות מבית הספר. גם קשריו עם חברים יכולים להיפגע על ידי כך.

כך, שטיפול אינו רק לטובת הסביבה שלא תיפגע, אלא גם לטובת הילד עצמו שחווה קשיים עקב בעיות ההתנהגות.

 שיטות טיפול משתנות

בעיות התנהגות אצל ילדים מצריכות טיפול מורכב שיותאם הן לילד והן למשפחה באופן פרטני ואישי. הדרך לפתרון נעוצה בטיפול רגשי כדי לעזור לילד לבטא את כעסיו ולשלוט עליהם.

בעיות חברתיות יכולות למצוא מזור בטיפול קבוצתי שמביאים את הילד ללמוד להתייחס לזולת באופן לא פוגעני ואכפתי, ולהתמודד עם אותן בעיות.

אם נצרך, ניתן גם לשלב טיפול בתרופות כתוספת אולם אך ורק לפי חוות דעת של פסיכיאטר. 

לפי מצב הילד, ניתן לשקול גם טיפול התנהגותי קצר שמתמקד במה שגורם להפרעות הרגשיות. באמצעות הטיפול ניתן לפתח דפוסי התנהגות נכונים ובריאים דרך תרגול ומטלות.

באמצעות תרגולים אלו, ניתן להגביר את הביטחון העצמי של הילד, ומאידך לצמצם את המחשבות המטרידות שעוברות עליו. כך נתן להחזיר את עוצמת הרגשות הלא נעימות שמשפיעות על הילד לרמה נורמלית ולווסת אותה בהתאם.

שובבות היא נחמדה, אבל על ההורים לשים לב ממה נובעת אותה התנהגות ולא להביא למצד להדרדר. עליהם לבדוק את חומרתה ושכיחותה ולהיוועץ עם גורמים מקצועיים.

בסוף, לא רק הסביבה נפגעת מבעיות ההתנהגות אצל הילד, אלא גם הוא עצמו בהמשך חייו בבית ספר ובישיבה.

הכתבה נערכה בשיתוף מאוחדת. תוכן הכתבה על פי ד"ר מיקי הר-גיל, מומחה ברפאות ילדים נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד במאוחדת.