אאא

הוא אחד מעשירי תבל המחזיק בהון של יותר משישים מיליארד דולר, אך מנהל אורח חיים צנוע ופשוט כשהוא מצהיר כי כל הונו ילך לצדקה לאחר מותו.

"כשאני מתגלח בבוקר, אני אומר לאשתי: 2.61, 2.95 או 3.17. היא שמה את הסכום שאמרתי בכוס קטנה, והסכום הזה קובע איזו ארוחת בוקר אקנה במקדונלד'ס. היום יש ירידות בבורסה, אז נראה לי שאוותר על ארוחה ב-3.17 דולרים ואקנה ארוחה ב-2.95 דולרים" - כך מתאר המשקיע וורן באפט בן ה-87 את הבוקר שלו לסרט דוקומנטרי שנערך עליו על ידי רשת HBO.

באפט שבדרך כלל נחבא אל הכלים נחשף באופן מפתיע בסרט וחושף פרטים רבים על הפיכתו למיליארדר והדרך אותה עבר.

"וורן תמיד היה בשבילי דמות איקונית; אין הרבה אנשים כאלה כיום", אומר הבמאי פיטר קנהרדט בראיון ליוסף חרש ב'דה מרקר', בו הוא חושף את מאחורי הקלעים של הסרט המסקרן. "השילוב של סגנון חיים פשוט עם עושר עצום ריתק אותי. כתבתי לו מכתב ושאלתי אותו אם הוא מוכן להתראיין. הוא ענה שכן, אבל יש לו זמן רק לראיון של שעה. אחרי הראיון, וורן הבין ששעה זה מעט מדי", מוסיף קנהרדט.

לדבריו, הפקת הסרט נמשכה שנתיים, כשבמהלכן חשף באפט את חייו האישיים טפח אחר טפח. "נקודת המפנה הגיעה אחרי שנה של צילומים. באפט הסכים לחשוף בפנינו את התמונות המשפחתיות וסרטי הווידיאו המשפחתיים. הוא סיפק כ-20,000 תמונות משפחתיות שהיו מאוחסנות בארונות, מגירות וקופסאות קרטון. צוות ההפקה בילה שבוע בסריקת כל החומרים. זה היה אוצר שסיפק לנו תובנה על וורן עצמו", מספר קנהרדט.

המיליארדר שצמח ממכירת מסטיקים

באפט נולד ב-1930 באומהה שבמדינת נברסקה, ארה"ב. "הילד המבריק שאהב מספרים", כפי שהוא מתואר בסרט, התחיל את עסקיו בגיל צעיר כשמכר, בין היתר, מסטיקים ובקבוקי קוקה קולה מדלת לדלת וחילק עיתונים. לדברי באפט, העיקרון שהנחה אותו מילדותו ועד היום הוא ריבית צבורה (compounding) - צבירה של כסף באמצעות הוספת הריבית לקרן, והשקעה של הסכום החדש. באפט מתאר את השיטה, שמבוססת על סבלנות רבה, כאחד הדברים שהפכו אותו לאדם עשיר.

ב-1931, בעיצומו של השפל הגדול פוטר האב, הווארד באפט, מעבודתו והקים בית השקעות. את לימודיו בתחום ההשקעות התחיל באפט הצעיר במשרד של אביו כשקרא את כל הספרים שהיו בו. באפט אינו מסתיר את הערצתו לאב המשכיל. "המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי בחיי היא להיוולד לאבי", הוא אומר בסרט. באפט האב המשיך בקריירה פוליטית כנציג הרפובליקאי של מדינת נברסקה בבית הנבחרים של הקונגרס במשך ארבע כהונות במהלך שנות ה-40 וה-50.

"מעט מאוד אנשים השפיעו על חייו של וורן", אומר קנהרדט ל'דה מרקר'. "אחד מהם הוא אביו, שהניח את היסודות לעקרונות שהנחו את באפט לאורך חייו ולימד אותו שהדרך חשובה יותר מהתוצאה". בעידודו של אביו, נרשם באפט ללימודים באוניברסיטת נברסקה וסיים אותם בגיל 19. הוא ניסה להתקבל לבית הספר לעסקים של הרווארד, אך "אחרי 10 דקות אמר לי המראיין 'שכח מזה, אתה לא תלמד בהרווארד'. בדיעבד זה היה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים", מציין באפט בסרט.

באפט התקבל לבסוף ללימודים בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת קולומביה תחת הכלכלן המשפיע, בנג'מין גראהם, שגם עיצב את חייו המקצועיים. לדברי באפט, הוא אימץ את שני חוקי היסוד של גראהם: החוק הראשון - אל תפסיד כסף; החוק השני - אל תשכח את החוק הראשון.

באותה תקופה פגש באפט את אשתו הראשונה, סוזן (סוזי) תומפסון. בסרט מוצגים קטעי ארכיון של ראיון עם סוזי. "אבא שלי אמר לי: 'את צריכה להבין שהוא לא כמו אנשים אחרים. לא יהיו לך שיחות איתו כמו עם אנשים רגילים, אבל יש לו לב זהב'", מספרת תומפסון, שמתה ב-2004.

באפט סיים את לימודיו בקולומביה, נשא את תומפסון לאשה וחזר לאומהה. לסוזי ולו נולדו שלושה ילדים - סוזי הבת, הווארד ופיטר. באחת התמונות המשפחתיות נראים שלושת הילדים משחקים ליד השולחן כשמאחור, בפינה, יושב באפט וקורא עיתון. התמונה הזאת מאפיינת את אישיותו - אדם שנוטה להתבודד ותמיד שקוע במחשבות. "אם הייתי רוצה לשוחח איתו שיחה ארוכה, הייתי צריכה להכין אותו לזה, אחרת הוא היה חוזר להרהר בדברים שעליהם חשב לפני שהפרעתי לו", מספרת הבת, סוזי. "אני חושבת שזאת ברירת המחדל אצל גאונים, להתבודד", אומרת אשתו סוזי בקטע הארכיון.

בסרט, מוצגת סוזי, אשתו של באפט במשך 25 שנה, כדמות בעלת השפעה רבה בחייו של איש העסקים. בשונה מבאפט הביישן, היא היתה ידידותית, חייכנית ומלאת שמחת חיים. כפעילת זכויות אדם היא הצליחה לרתום אותו לנושא, ואף גרמה למפנה בדעותיו הפוליטיות - מבן של חבר קונגרס רפובליקאי נהפך באפט לדמוקרט. הזוג הקים קרן פילנתרופיה שסוזי ניהלה.

עם זאת, ב-1977 עזבה סוזי את באפט. עם אשתו השנייה, אסטריד מנקס, התחתן באפט ב–2006. לדברי קנהרדט, "סוזי הפכה את וורן לאדם שלם. כשהוא התחיל את עסקיו כמשקיע הוא היה קצת שונה ולא בדיוק התאים לסביבתו, סוזי שינתה את זה". הוא מוסיף: "סוזי אמנם עזבה את וורן, אבל תמכה בו עד מותה. וורן אף מייחס את הצלחתו לאשתו".

ב–1956 ייסד באפט שותפות להשקעה במניות. חברי השותפות היו בני משפחה שחיפשו מה לעשות עם כספם. בני המשפחה השקיעו 100 אלף דולר והוא השקיע 100 דולר. באפט יישם בשותפות את מה שלמד מהמורה הרוחני שלו, גראהם, וחיפש דווקא חברות על סף קריסה שאותן כינה "בדלי סיגריות" - משום שכמו השאיפה האחרונה מהסיגריה, למניות של חברות אלה הייתה עוד הזדמנות אחת אחרונה. באפט נהג לקנות את המניות הזולות ולמכור אותן ברווח מסוים. עד 1962 צברה השותפות 7 מיליון דולר כשבאפט הוא האיש שאחראי להצלחה.

"עושה הכל לבד"

"אתן לך דוגמה", אומר קנהרדט בראיון. "באפט רצה שאקרא משהו שאשתו הראשונה כתבה, משהו שהוא לא ראה הרבה שנים. הוא חיטט בארונות המשרד בקומה השלישית, העתיק את הכתוב וירד שלוש קומות כדי להביא לי את זה. זה מראה לך שהוא לא רק אדם שמוקף באנשים שעליהם הוא סומך, אלא אדם שעושה את העבודה בעצמו. אם הוא מבטיח לך משהו, הוא ימלא את הבטחתו - הוא מסוגל לרדת לרמה של הפרטים הקטנים ביותר".

בסרט מתוארת גם נקודה משמעותית ביותר בקריירה של באפט - הדרך שבה הוא רכש את חברת ברקשייר התאוויי ב-1965. כדי להימנע מספוילרים, נספר רק שדווקא רכישה זאת נעשתה באימפולסיביות שאינה אופיינית לו כלל וכלל. "אם אתה רגשני בהשקעותיך, לא תצליח. לך אולי יש כל מיני רגשות כלפי המניה, אבל המניה לא מרגישה כלום כלפיך", אומר באפט. צ'רלי מאנגר, סגנו של באפט בברקשייר, מוסיף: "יחסית לוורן, זאת הייתה דרך טיפשית לקנות חברה. האיחוד בין באפט לברקשייר התאוויי קרה בטעות".

ברקשייר התאוויי נהפכה בהדרגה לענקית ההשקעות שאנו מכירים כיום. חלק ניכר מהשינוי שחל בחברה מיוחס לשותף מאנגר. הוא היה זה ששכנע את באפט לעבור מהשקעה בחברות קטנות לחברות גדולות. ברקשייר התחילה להשקיע בחברות ביטוח והשתמשה בכספים העודפים שלהן לרכישת חברות חדשות.

מה היתה ההתרשמות שלך מדרך העבודה של באפט?

קנהרדט: "מאוד התרשמתי מדרך העבודה של וורן. למרות היותו ביישן וחרד לפרטיותו, הוא הצליח לעצב חברה סביב האישיות שלו. הוא אינו אוהב ועדות או ישיבות או את הרעש שנלווה לעסקים בסדר גודל כזה; הוא הקיף את עצמו בצוות של 25 אנשים, אך הוא מבלה את רוב יומו בקריאת עיתונים מאחורי דלת סגורה; הוא מקבל מעט מאוד החלטות, אבל ההחלטות שהוא מקבל נעשות אחרי שהוא בחן אותן לעומק בצורה מקיפה; הוא טוען שהוא לא עובד קשה במיוחד, אבל המוח שלו ממשיך לעבוד כל הזמן ולנתח דברים; הוא האדם החריף והמבריק ביותר שפגשתי בחיי".

עיקרון נוסף שמנחה את וורן באפט בעסקיו הוא אתיקה. באפט השתדל תמיד לשמור על ריחוק מסוים מוול סטריט. ב-1987 רכשה ברקשייר 12% מבנק ההשקעות סלומון ברדרס, עסקה שהפתיעה רבים בעולם העסקים. שנתיים לאחר מכן הסתבך הבנק בשערוריית מסחר באג"ח. המוניטין של באפט כבעל יושרה ואתיקה מקצועית הצילה את הבנק ובאפט מונה ליו"ר הבנק עד להבראתו.

מהי הדינמיקה בין באפט לעובדיו?

קנהרדט מספר בראיון כי הדינמיקה "ידידותית אך מאופקת מאוד. לטענתו, אותם 25 אנשים עובדים בשבילו במשך שנים. כשמסתובבים במשרד אי-אפשר להבין שזה תאגיד ענק בעל חשיבות אדירה שמנהל מאות מיליארדים, כי התחושה היא של עסק משפחתי קטן שבו כולם עוזרים לכולם. באפט הוא באמת דוגמה מדהימה לבן אדם ש'תפר' עסק לפי מידותיו".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

שני האנשים שהשפיעו מאוד על באפט בחייהם - השפיעו עליו גם במותם. באפט החליט לרכוש את ברקשייר התאוויי ארבעה ימים לאחר מות אביו. שנתיים לאחר מותה של סוזי, הודיע באפט כי יתרום את כל הונו לקרנות הצדקה שבניהול ילדיו ולקרן ביל ומלינדה גייטס.

לדברי קנהרדט, "וורן תמיד רצה להיות מורה; אם הוא לא היה איש עסקים הוא היה מורה. הוא אוהב לדבר עם אנשים צעירים ואוהב לעצב את חייהם. המסר שלו הוא 'עצב את חייך באופן נכון ואתי ושמור על עקרונותיך והחלק העסקי פשוט יבוא מעצמו'.

"אנשים באים אליו במטרה לגלות את הסוד לעשיית כסף והאמת היא שאין סוד כזה; הדרך היא פשוט לנהל חיים מכובדים, לעבוד קשה, להתאזר בסבלנות ולתת לכסף לעבוד בשבילך", אומר קנהרדט.

עד כמה מעורב באפט היה מהכנת הסרט?

באופן מפתיע למרות בריחתו בדרך כלל מהתקשורת באפט נתן לבמא קנהרדט יד חופשית: "הוא לא היה מעורב כלל. לא הייתה לו שום שליטה עריכתית והוא לא ביקש שליטה כזאת. שלחתי לו עותק של הסרט לפני הקרנת הבכורה מתוך נימוס. ההערה היחידה שלו הייתה שטעיתי במספר שהציג את השווי של ברקשייר התאוויי ושכחתי שלושה אפסים. זה מאוד מייצג את מי שהוא - הוא כל כך מנוסה בניתוח מספרים שהוא זיהה במהירות משהו שאני פספסתי".