אאא

ב-2013 עברו בני זוג צעירים לגור בבית שקנו בכפר סבא יחד עם שתי כלבותיהן האהובות מסוג אמסטף ודוברמן. מספר חודשים לאחר מכן הם הגישו תביעה נגד שכניהם, בני זוג בשנות ה-50 לחייהם שגרים בסמוך.

התובעים סיפרו שמאז כניסתם לדירה הנתבעים מתנכלים אליהם אך התנהגותם הגיעה לשיא באירוע שהתרחש בתחילת נובמבר 2013. באותו יום עוזרת הבית של הנתבעים שפכה מים ישירות לגינתם, תוך פגיעה בציוד יקר. הם ניגשו להעיר לה אך היא התעלמה ולכן הם הזמינו ניידת והשוטרים שהגיעו הורו לה להפסיק.

לדבריהם, מאוחר יותר באותו יום הנתבעים הגיעו לביתם, נכנסו אליו ללא רשות תוך כדי הדיפת הדלת והשמיעו באוזניהם איומים קשים. בנוסף לאלימות הפיזית והמילולית, הנתבעים "פיברקו" אירוע נשיכה כנגד כלבותיהם במטרה להכניסן להסגר.

לטענת התובעים, הנתבעים הגישו נגדם תלונת סרק לרשויות בה טענו שהנתבעת ננשכה על ידי אחת הכלבות. התובעים ציינו שהתלונה הציגה אותם באור שלילי וגם פגעה בהם רגשית שכן הם "ראו בכלבותיהן את ילדיהם". כמו כן לטענתם, לאחר האירוע הנתבעים התלוננו בפני שכן אחר שהתובעים "אלימים ומסוכנים".

בסך הכל דרשו התובעים פיצוי של כ-500,000 שקל בגין הוצאת לשון הרע.

הנתבעים מצדם הגישו תביעה נגדית על סך 185,000 שקל. לדבריהם, הטענות שהעלו התובעים "הזויות" ונולדו "ממוחם הקודח ודמיונם הפורה" ודווקא התובעים הם אלה שהתנכלו אליהם מסיבות מופרכות וקנטרניות.

הנתבעים סיפרו שבאותו יום הגיעו לבית התובעים במטרה לברר מדוע הזמינו משטרה אך התובע החל לצרוח ולגדף אותם תוך שהתובעת מצטרפת אליו ושניהם יוצרים "מהומת אלוהים". בהמשך שתי כלבותיהן רדפו אחרי הנתבעת ואחת מהן נשכה אותה בישבנה.

לטענתם, לא מתקיימות יסודות עילת לשון הרע שכן לכל היותר נפגע "שמן הטוב" של הכלבות ולא של התובעים ובכל מקרה, חלות עליהם הגנות תום הלב ו"אמת דיברתי" שכן התלונה הייתה מוצדקת.

הנתבעים הוסיפו שאמנם לא מדובר היה בנשיכה עמוקה אך ציינו שבעקבות האירוע נזקקה הנתבעת לטיפול, קבלת חיסון ומנוחה של שבוע.

עו''ד רוני סובוטקה. באדיבות המצלם
עו"ד רוני סובוטקה. באדיבות המצלם
הגדלה

"מסע הקפדה קטנוני"

סגנית נשיאת בית משפט השלום בכפר סבא, השופטת רחל קרלינסקי מצאה פער גדול בין התיאורים בכתב התביעה של התובעים הצעירים לבין העובדות שהוכחו בפועל. "התובעים עשו רושם כמי שעשו את רגישותם קרדום לחפור בו עד כדי הפיכתה למסע  הקפדה קטנוני על כל תג ותג ביחסי השכנות", כתבה השופטת.

באשר לפנייה לרשויות קיבלה השופטת את גרסת הנתבעים וציינה שנראה כי הנתבעת אכן ננשכה ושהתלונות הוגשו על בסיס ענייני וללא כוונת זדון. עם זאת, השופטת קבעה שכלפי השכן הנתבעים לא הציגו את מלוא התמונה ואף אמרו דברים שאינם אמת ביחס לתובעים ולכן מדובר בלשון הרע.

ביחס לתביעה שכנגד, ציינה השופטת שהחוק מטיל אחריות מוחלטת על מי שכלבו תקף ולכן על התובעים לפצות את הנתבעים. עם זאת השופטת התרשמה שהטיפול הרפואי לו נזקקה הנתבעת היה קצר ושהנזק שנגרם לה קטן.

בסיכומו של דבר פסקה השופטת שעל הנתבעים לפצות את התובעים ב-5,000 שקל ועל התובעים (הנתבעים שכנגד) לפצות את הנתבעים (התובעים שכנגד) ב-10,000 שקל.

לא ניתן צו להוצאות.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין נזיקין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד רוני סובוטקה עוסק ב- דיני נזיקין 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.