שוב זה קורה, איזה בחור תימהוני עם נסיבות מפוקפקות או לא ברורות נעצר בחשד לעריקות, והמוני טרחני הפלג יוצאים בגיל ובמחול להפגין קבל עם ועולם איך הם מבטלים תורה. שישו ושמחו, זרנוקים וסוסים, סוף סוף יש קצת תעסוקה בימים המשעממים. לא עוד קפה, סיגריות ונעייס בקווי הטלפון הצרחניים, אלא אקשן ופעילות של ממש! אח, מה היו עושים כל הבטלנים אם לא היו עריקים בעולם? ממש חסדי השם, עריקים לא מתים, הם רק מתחלפים.
עוד בצעירותי לימד אותי אבי כי לא כדאי להתעסק עם אנשים שיש להם הרבה זמן פנוי, כי יש להם את כל הסבלנות שבעולם וגם את כל האפשרויות לעשות צרות. ידוע לכל כי ילדים משועממים ופנסיונרים נרגנים הם קהל שלא כדאי להתעסק אתו מהסיבה הנ"ל, וראוי גם לידע כי אנשי הפלג הירושלמי נופלים בדיוק באותה קטגוריה – אנשים שיש להם הרבה מאד זמן פנוי. ממש הרבה.
והשעמום אינו הפסגה, הוא כידוע גם מביא לידי חטא. קצת גזל זמן, קצת נזק לרכוש הזולת, קצת אבנים על שוטרים, קצת חילול ה'. בעצם, לא קצת בכלל, בעיקר חילול ה', וכי סתם לזרוק אבנים על שוטרים? הרי זה בבחינת זרקת ולא פרסמת כאילו לא זרקת. הכל חייב להיות אל מול המצלמות, עדיף בשידור חי, למען ידעו ויראו, כל עמי הארץ, כי הפלג הירושלמי אין לו אלוקים. אלה ברכב ואלה בסוסים, והפלג את שם השם יחלל.
אבל, גם אם זמן פנוי ומוטיבציה לחלל שם שמים יש בשפע, עדיין צריך לעשות הפגנות בשום שכל, ואת זה קשה למצוא שם. במחאה קדושה הולכים עדרים עדרים וחוסמים צמתים, אבל רק בתוך או ליד ריכוזים חרדיים. ניסיתי להבין ולא הצלחתי, הרי ידוע שגם למטומטמים יש היגיון, ולפעמים זה בהחלט מסקרן להבין אותו. הרי לא החרדים הם אלו שרוצים לגייס עריקים משועממים, את זה עושה המשטרה הצבאית. לכו, טרחנים יקרים וחובבי עריקים, והפגינו אל מול הקריה הצבאית בתל אביב, הפגינו אל מול הכנסת, הפגינו מול לשכת הגיוס. מה להפגנות גיוס אצל הר סיני?
הפגנה בירושלים. היום (צילום: ישי כהן, כיכר השבת)
כי אם הפגנה אפשר לעשות גם שלא אל מול מושאי המחאה, אזי שילכו ויפגינו במטבח אצלם בבית. גם את הפח שם הם יכולים לשרוף בכיף. הרי יש בכך את כל המעלות שבעולם – גם קרוב, גם נוח, וגם אקשן!
עזבו, זו באמת היתממות מצדי לחשוב שעתירי זמן פנוי ישקיעו בהפגנה אמתית של ממש. מוכי הבטלה ושבעי הקפה והסיגריות לא באמת רוצים להתאמץ, הם רוצים להפגין ליד הבית. בסבבה שלהם, העיקר שיהיו מצלמות. כי מה שווה חילול ה' אם לא כל המדינה תצפה בו? לא יגעת אבל חיללת ופרסמת – תאמין.
אלה שמוכנים לשבור את כל הכלים, לחלל כל ערך יסודי עבור עמידה עקרונית להגנת עריקים, ראוי שישמע כנגדם קול ציבורי אחראי אשר מעמיד אותם על מקומם ועל מלא גודלם הקטן. אנשים קטנים אשר גורמים נזק גדול. נזק בין אדם לחברו ובין אדם למקום, נזק לציבור החרדי ונזק לכל עולם התורה. אלה לא ראויים להיקרא חרדים. אלה מחרבים.
ציבור אוהבי התורה לא נוקט בכוחניות, ומתנגד לחסימת צמתים ולכל נזק ציבורי אחר. מה שישמור על הישיבות זה לא התנהגות פראית, אלא רק מדיניות אחראית. וברוך ה', בלי כל הפגנות מטופשות, עולם התורה עומד ומשגשג, והוא גם יגבר על כל המחרבים ועל כל הפלגים.