אאא

מאמר נוקב במיוחד מפרסם הבוקר (שלישי) העורך הראשי של העיתון 'יתד נאמן', הרב ישראל פרידמן, בו הוא מתייחס להשתלטות "הערב רב" על מוקדי הכוח במדינה כמו גם לפיקוח במשרד החינוך על המוסדות החרדים.

"השבוע בקריאת התורה נשוב ונתייצב לקבלת התורה. למרגלות הר סיני הקדמנו 'נעשה' ל'נשמע' וקשרו לנו כתרים. 'מי גלה רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו'", פותח פרידמן את מאמרו ומסביר כי "הקדמת הנעשה לנשמע היא אחד הרזים המשמעותיים ביותר של הקיום היהודי".

פרידמן מסביר את הפסוק "טעמו וראו כי טוב ד'" שלכאורה זה סדר לא נכון. קודם מראים לאדם דבר מה, ואם זה מוצא חן בעיניו, הוא יסכים לטעום. "אבל דוד המלך מגלה לנו סוד: טעמו וראו, קודם תטעמו, רק אחר כך תראו. זה תנאי, אם לא תטעמו לא תראו – כי תבלול מכסה את העין. ע"י הטעימה מתבצע ניתוח הקטרקט הרוחני".

בשלב זה עובר פרידמן לנושא וכותב: "החברה הישראלית נמצאת כרגע תחת כיבוש רוחני זר. הערב רב השתלט על עמדות המפתח בישראל, ומבקש לתלוש את עדי סיני מעל ראשו של העם. הניסיון לבטל את חוקת סיני אותה קבלו כשהר כגיגית לראשם, הולך ומתגבר. הללו מנסים לשבור את הלוחות בכל תחומי החיים. רוחות רפורמיות נושבות בכל סוגיות דת ומדינה, החל ב"גיורים" סינטטיים, לגיטימציה לזרמים וכתות חוץ יהודיות, כיבוש הכותל המערבי כדי לרמוס חצרי, הרס סמכות הרה"ר ולאחרונה – השתלטות רוח רפורמית במערכת החינוך כדי להקים כאן דור בעל "תרבות יהודית" אך משוחרר מיהדות ומכבלי ההלכה. כמעט בכל סוגייה יהודית מתערב הבג"צ כדי לפסוק בניגוד לחוקה היהודית".

בהמשך כותב פרידמן כי "פורקי העול מתיימרים להשליט בארץ משפט מתנכר לתורה, באיצטלה של התאמה לרוח התקופה ולמציאות. מגמה זו איננה רק עקירת הדת, אלא היא גם זיוף מהארכיטקטורה השמימית שעל פיה תוכנן העם היהודי. לכן הניסיון להרעיל את נפש הדור הצעיר בארס רוחני זר ע"י פלישה מתוחכמת  למערכות החינוך, מפעילה צופרי אזעקה.

"רשכבה"ג מרן ראש הישיבה שליט"א – ד' יחייהו וירפאהו במהרה מצטט תדיר את המדרש שוחר טוב על תהילים האומר כי בשעת מתן תורה הקב"ה בקש שיתנו לו ערבים על קיום התורה ואמר שהתינוקות יהיו ערבים ואלו הם הילדים. כיוון שכל ישראל ערבים זה לזה, יש לעשות ככל שביכולתנו כדי לעצור את מסע המרידה בחוקת ישראל, מסע השמד הרוחני המתוחכם שפועל במעמקי החינוך הממלכתי ליצירת דור מסולף שיתן בבגרותו רוח גבית להרס היהדות והעם.

"אבל יותר מחובתנו להלחם על ילדי החינוך הממלכתי, חובתנו להגביה חומות ולשמור על ילדי הבית. אסור לנו לפתוח שום חלון, כי החינוך התורתי לא יכול לקבל שום דבר משם. חוקת העם היהודי, הנעשה והנשמע, חייבים להתבטא בכל מה שמנחילים לדור הבא, בטהרתם.

"מפעם לפעם אנו עדים לניסיונות התערבות בחינוך הטהור שנועדו לפרוק את כל האבזמים ולשבר את חומותיו של הגטו מרצון. מה שהם רוצים זה שייתנו לילדים החרדים את הכלים להשתלב בחברה פורקת העול. הם מנסים לזחול פנימה כדי לבנות כור היתוך שיכשיר להשתלבות בחברה הישראלית שפורמת את כל התפרים, וזה הרי היפך מוחלט של כל מה שאנחנו מבקשים להנחיל לילדינו שערבים לשמירת התורה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"בעבר כבר הבהרנו כי בחינוך העצמאי שהוא גוף ענק ועוצמתי, הגלים נבלמים על אבניו של שובר הגלים. על פי ההוראות המותוות ע"י גדולי ישראל, אף אחד אינו משתף פעולה עם הדרישות בעניינים של תכנים. גם במוסדות הפטור ששם אין מדובר בגוף אלא ביחידים שמתייצבים כל אחד בפני עצמו מול משרד החינוך, התלכדו כחומה בצורה. כאשר כל אחד צריך להתמודד לבד, הקושי גדול יותר והניסיונות מאמירים. אבל בהוראת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א ובזכות איש את רעהו יעזורו, צבעו את הגבולות בצבעים זוהרים ובולטים למרחקים, כך שהשלט "עצור גבול לפניך" בולט לעין.

"כאשר מדובר בגננות - הן של הרשתות הגדולות והן של הגנים המשתייכים למוסדות הפטור, כל אלה משוייכים ל"מוכר שאינו רשמי" אשר לפי החוק חשוף יותר לפיקוח. גם העובדה שמדובר בגננות, שמעצם טבען הן חוליה חלשה יותר ותקיפה פחות, עלולה להתוות פירצה הקוראת למפקחות. בחלק מהמקרים, מפקחות אלו שאינן אמורות להתערב בתכנים, באות ואומרות דעות, כשעצם הגעתן הוא איום על הגננות ועל העסקתן. אם יש מי שמקשיב להן הוא חב לאחריני. אם מישהו פותח חריך פלישה צר, הוא מפזר דם לכרישים שוחרי טרף ששוחים בים מסביב ומקבלים תיאבון. הסגירה חייבת להיות הרמטית. זה בנפשנו, ואנחנו ננחיל רק "ככל אשר יורוך", קודם נעשה ואח"כ נשמע.

"ילדים בגיל הזה אינם צריכים לא ידע נוסף ולא כלים פדגוגיים, אלא רק חינוך שקיבלה סבתא שלהם שזהה לחינוך שקבלה סבתא שלה. אפילו לימודים שאולי נחוצים, הם יקבלו בת"ת ובבית הספר במשך י"ב שנות לימוד. הילדים ערבים לנו, וזה הגיל לטעת בהם רק תורה. מרן ראש הישיבה שליט"א מרבה לצטט גם את הקדמת חיי אדם: הנה בדור שלי כשהייתי קטן לא עלה מעולם על דעת האב והאם לדאוג במה יתפרנס הבן, רק כל מגמתם הייתה שיזכה הבן לתורה ומעולם לא עלה על דעת מי שחננו ד' שיכול ללמוד שיפרק ממנו עול התורה ולהיות שונה ופרש, זה לא עלה על דעת האבות ולא על דעת הבנים.

"החינוך חייב להיות רק טעמו וראו, נעשה ונשמע, ללא קידמה פדגוגית, עם חלונות אטומים. כשמדובר בילדים הערבים, זו הערובה לקיום התורה. עלינו לדאוג לא רק לילדי הממלכתי שיש להצילם ממזימות של רפורמה אלא בעיקר לילדינו העומדים למרגלות ההר".