127 אלף שקל פיצויים לעובד משק שנפל מגג של חממה

עובד במשק חקלאי במושב שחר נפל ושבר את ידו. בפסק דין שניתן לפני שבוע ימים נקבע שהמעסיקים שלחו אותו לבצע עבודות שלא הוכשר לבצען (משפט)

עו"ד שמואל אלדן | כיכר השבת |
פיצויים לעובד משק שנפל מגג של חממה. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

התאונה התרחשה לפני 8 שנים. העובד (50), שהועסק בעבודות חקלאיות על ידי בעלי המשק, טיפס באמצעות סולם אל הגג של חממה, במטרה לסדר וילון שיצא ממקומו, ונפל לרצפה. כתוצאה אובחן אצלו שבר בשורש כף יד ימין, והוא לא יכול היה לשוב לעבודה במשך מספר חודשים.

בתביעה שהגיש העובד בשנת 2012 נגד מעסיקיו הוא טען כי עליהם לפצות אותו על נזקיו משום שהם אחראים לנפילתו.

התובע טען שהנתבעים דרשו ממנו לטפס על גג החממה מבלי לערוך לו תדריך בטיחות לגבי עבודה עם סולם.

לדבריו, בעקבות התאונה הוא סובל מנכות צמיתה המונעת ממנו להתפרנס בכבוד, ולכן יש לפסוק לו פיצויים עבור הפסדי שכר, עזרת צד שלישי, וכן עבור כאב וסבל.

מהצד השני ביקשו הנתבעים לדחות את התביעה, בטענה שערכו לתובע "הדרכות בטיחות רבות" ושבכלל אסרו עליו לטפס על גג החממה. בנוסף, נטען שהתובע מפריז בנזקיו, שכן לאחר התאונה חזר לעבוד בעבודות חקלאות באופן מלא.

בכל מקרה, גם אם התביעה תתקבל, ביקשו הנתבעים לייחס לתובע אחריות מלאה לנזקיו, מכיוון שהחליט על דעת עצמו לטפס על גג חממה רטוב תוך התעלמות מוחלטת מסכנת ההחלקה.

הקשיב למעסיקיו

אלא שהשופטת נעם חת מקוב קיבלה את גרסת התובע, לפיה טיפס על הסולם על פי דרישת מעסיקיו.

את החלטתה הסבירה השופטת בכך שהנתבעים מסרו עדויות סותרות, ושינו את גרסאותיהם מספר פעמים בניסיון לשפר את מצבם.

כך למשל, הנתבעים הודו תחילה שביקשו מהתובע לעלות על הסולם בזהירות ולהדק את הווילון, ולאחר מכן הכחישו זאת, ואף טענו כי נהגו לשכור איש מקצועה לביצוע עבודות התחזוקה (טענה שלא הוכחה).

כמו כן, הנתבעים לא הציגו הוכחה לכך שערכו לתובע הדרכות בטיחות בהתאם לתקנות העבודה, אף שידעו כי אינו מיומן בעבודות תחזוקה.

לדברי השופטת, ניתן היה למנוע את התאונה אילו היו הנתבעים נוקטים באמצעי הגנה סבירים, כגון אמצעים בטוחים יותר לעמוד עליהם בעת התיקון, או שבאמת היו מזמינים בעל מקצוע.

מכאן עברה השופטת לדון בנזקי התובע. בעניין זה השופטת קיבלה את טענת הנתבעים, לפיה התובע אינו סובל מאובדן כושר עבודה מלא ולאחר התאונה חזר לעבוד במשרה מלאה.

ואולם, השופטת דחתה כל ניסיון לייחס לתובע אחריות למעשיו, תוך שציינה כי אין מקום להטיל אשמה על התובע, שנשלח למשימה על ידי מעסיקיו ורצה לבצעה על הצד הטוב ביותר.

לבסוף, לאחר ניכוי תגמולים להם התובע זכאי מביטוח לאומי, הורתה השופטת לנתבעים לשלם לו 127,350 שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, והוצאות צד שלישי, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 37,800 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד מואייד אגברייה
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד ליאת עזר

עורכי דין תאונות עבודה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד שמואל אלדן עוסק ב- דיני עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר