בבואנו לדון בעניינו של דו"ח מבקר המדינה על כשלי מבצע "צוק איתן" יש להתייחס לדברים בשלושה היבטים.
ההיבט הראשון - הרלוונטיות והאפקטיביות של הדו"ח במתכונתו הנוכחית.
עם סיום המבצע נערכו תחקירים צבאיים שניתחו את הלחימה של צה"ל אל מול חמאס ברצועת עזה - תהליך שהחל מיד עם יציאת הטנק האחרון את שערי הרצועה והסתיים חודשים ספורים לאחר מכן ובמסגרתו הופקו לקחים, נלמדו טעויות, הצבא הסיק מסקנות לגבי מה צריך לעשות כדי שהמערכת הצבאית תהיה טובה יותר בפעם הבאה ויצר תכנית עבודה מסודרת שהמערכת הצבאית נמצאת בשלבים של סיום מימושה.
בניגוד לכך, דו"ח המבקר שפורסם השבוע מלווה את הציבור הישראלי והמערכת הצבאית ברקע כבר למעלה משנה ולא הביא עמו שום בשורה, זאת מאחר שברגע שהביקורת עוברת מעיסוק בתהליכים לעיסוק אישי, היא גוררת אוטומטית את הסטת הדיון מרמה של מה נדרש לעשות כדי לשפר את העשייה - לוויכוח מי פעל טוב ומי פעל רע; את מי צריך להדיח או מי צריך להתפטר.
לכן, בסבירות גבוהה אחרי שהתקשורת תמאס בעיסוק בדו"ח, הוא ימצא את דרכו למגירה ולא יביא לשיפור אופי ההתנהלות בעימות הבא.
ההיבט השני - הנזק האדיר שנגרם ליכולת לקיים דיון בפורומים בכירים, במקרה זה מול הקבינט המדיני-ביטחוני.
אל מול הרצון לשתף את חברי הקבינט במידע הרלוונטי, ישנו חשש מדליפת החומרים ופגיעה במקורות מודיעיניים. בעקבות הדו"ח הנוכחי, יתווסף חשש נוסף - שכל מה שיאמר ויוקלט במערכות ההקלטה בחדר הקבינט, עלול לשמש נגדך בדו"ח שיונפק אחרי הלחימה, דבר שיביא בהכרח את חברי הקבינט לדבר "וינוגרדית".
קיים כאן משולש שקשה להימלט ממנו: אם אני חושף את החומר - אני חושף מודיעין. אם אני לא חושף את החומר - אני מונע את היכולת לקיים דיון מהותי, כשברקע החשש לקיים דיון מהותי מאחר שמה שיאמר בחדר הקבינט ישמש אחרי זה כנגדך ביום כתיבה הדו"ח. הדבר הזה מביא לעיקור הקבינט.
ההיבט השלישי - הפער שבין העובדות למסקנות ולהמלצות.
דו"ח המבקר עוסק ארוכות ברמת העובדות, הציטוטים והמובאות, ונדמה שכניסה עמוקה לפרטים לא מאפשרת לראות את היער מבין העצים, בעיקר בכל מה שנוגע לפרק העוסק בקבלת ההחלטות. את הפרק הזה היה ניתן לכתוב תוך שבועות ולסכמו בהמלצות אופרטיביות על גבי עמודים ספורים.
במערכת הדמוקרטית השלטונית של מדינת ישראל נדרש גוף עליון לקבלת ההחלטות. גוף זה מורכב מנבחרי ציבור, שאינם בהכרח בעלי נסיון ורקע צבאי עשיר. כדי שגוף זה יהיה אפקטיבי, נדרש שאותם נציגים יקבלו את ההדרכה וההכוונה הנדרשת למילוי תפקידם, יקבלו עדכונים והסברים מקצועיים באופן שוטף ויוכלו לקיים דיונים ענייניים ללא חשש מהדלפות מדו"חות ומוועדות חקירה.
בהמלצות האלו אין שום חידוש. הם נידונו והוצגו בעבר באופן כזה או אחר, ורובן אף מופיעות בחוק המל"ל משנת 2008.
לסיכומו של דבר: הפקת הלקחים היא חשובה ומחויבת המציאות בכדי להשתפר ולפעול טוב יותר בעתיד. בכדי שתהליכים אלו יהיו אפקטיביים ולא ישמשו רק כפרנסה לאמצעי התקשורת, צריך לעשותם במתכונת דומה לתחקיר הצה"לי - עניינית, תמציתית ועובר לעשייתן.