מינויו של חיים כהן לחבר מועצת העיר ירושלים מטעם ש"ס (וכאן ברכתי להצלחה) מוביל אותנו לתחילתו של הליך פירוק ש"ס ההיסטורית ובנייתה של ש"ס חדשה. לא עוד איש מהשטח, אלא נציג ש"ס שמקורב לעולמם של בני הישיבות ולא למתפללי מוסיוף, הג'רמוקלים ועדס. אבל זה לא רק הוא, גם הנציג השני הוא נציג בני תורה.
הסתיימה עונת הספרדים הנחותים מהבאסטות, והחלה עונת בנייתו של הספרדי הגאה והחיבור האולי הבריא בין העולם הספרדי לעולם התורה האשכנזי. זה החיבור החדש בין ראשי התנועות והמפלגות החרדיות, וזה שינוי מבורך. מועצת החכמים תואחד עם מועצת גדולי התורה, ואולי האפליה שמדברים עליה כבר שבעים שנה בציבור הכללי וארבעים שנה בציבור החרדי תיפסק.
נגמרו ימי המכסות. ומי שלא מוצא חן בעיניו, שיילך למפלגה האחרת שתקושש מנדטים במקומות העממיים כמו יפו, אור יהודה, דרום תל אביב ועוד.
עכשיו, אפשר גם להבין את הבריחה או הפיטורים של הנציגים בעיריית ירושלים. גם הנציגים של ש"ס בערים האחרות מרגישים שהכיסא מתנדנד. ועידה כזאת או אחרת היא התכנסות עם רמזים ברורים גם לחברי הכנסת של היום: מקומכם לא בטוח. ש"ס של ה-17 מנדטים לא תהיה יותר. ההם שרצו אז לקלפי חזרו לצור מחצבתם, לבית היהודי, לליכוד ולתנועות ימין שונות.
לדעתי, אם יש פה שינוי כיוון, הוא לברכה. היהדות הספרדית כבר מזמן צועדת בין שני ראשים - היהדות הספרדית התורנית והיהדות הספרדית העממית שיש לה מנהיג עממי שמחבר אליו את כל הנדחים מארץ מצרים.
המופע של ש"ס לקראת פסח, כנראה יעמוד בסימן "איחוד עולם התורה הספרדי", הפעם הוא יכלול מפגן גדול של עולם התורה שבו ישולבו כנראה ראשי ישיבות במסכת הנאומים. הקבלת פני רבו? היא תיערך לראשי הישיבות הספרדיות.
כבר שמענו חבר כנסת שנשאל מה דעתו על שלום עם הפלסטינים. הוא אמר: "אנו צועדים בעקבות פסקי מרן". לא הוזכרה במילה התיעצות עם מרן וחכם הרב שלום כהן. זו לא פליטת פה, זו מחשבה שעוברת כחוט השני בין כל מי שמיישר קו עם המהלך החדש.
סגן שר האוצר לא מדבר על כלכלת הציבור הספרדי, אלא על מיליארד ו-224 ש"ח שש"ס דאגה להם בהתאם להסכם הקואליציוני. אז ישר כוח.
ועכשיו, עם כניסת הנציג החדש לעירייה, שהוא גם יו"ר דירקטוריון עיתון שבועי, הוא צפוי להפוך מהר מאד להיות שופרה של ש"ס כעיתון יומי. אולי גם נחזה בבנית אתר ברשתות החברתיות הכשרות שבו יעברו המסרים היומיים.
עולם התורה הספרדי מוכן יותר מפעם להתחבר לתנועה גדולה. אם פעם חשבנו שהחיבור לאשכנזים יזיק, היום הדברים משתנים. והם משתנים אצל האשכנזים ואצל הספרדים. שניהם מבינים שדווקא בעונת רווחה כזאת, עם שלטון כזה, חייבים להתחבר, לחזק אחד את השני ולפעול במשותף בכל דבר. והדברים נראים בשטח.
יש כאלו שירימו גבה ויגידו "משנכנס אדר", אבל ימים יגידו.