את העם בישראל אפשר לקטלג לכמה אנשים - אלה שמבינים ביין, אלה שלא, ואלה שחושבים שהם מבינים. הם ינסו לעקם את אפם נוכח בקבוק שייראה זול, וכשיפגשו יין יוקרתי, הם ירימו את העפעפיים תוך כדי סיבוב איטי של הראש לכאן ולכאן; "כזו עפיצות לא טעמתי שנים", הם יאמרו. יהיו שיביטו בהם בקנאה. הם כך נהנים מכל עינב ומכל לגימה.
לקראת פורים, החג בו אנו מקפידים לקיים את המנהג 'עד דלא ידע' בהידור. שוחחנו עם טל גל-כהן כדי לקבל ממנו המלצות לשתייה נכונה, ובעיקר כמו שזה נקרא - איך לשתות בלי לאבד את זה.
טל הוא שגריר היין של ישראל. כן, יש טייטל כזה. הוא יוצא עם משלחות של משרד החקלאות והתיירות בכדי להציג את היינות הישראלים בתערוכות ברחבי העולם ומייצג אותנו. ולדבריו, יש הרבה כבוד. היין הישראלי קוצר תשבחות, האקלים הארץ-ישראלי מתאים לגידולי ענבים והיקבים בארץ עושים בסך הכל עבודה טובה.
ביקשנו לדעת איך לשתות יין בלי לקבל תחושה רעה, מה לא לשתות ובעיקר קצת לנפץ מיתוסים. "הכלל הראשון והידוע לכולם", אומר לנו טל, "הוא לא לשתות על בטן ריקה. יש לאכול סעודה מלאה - לא נשנוש של בייגלה או קרקר, על הארוחה להיות מורכבת מאוכל שומני שיציף את הקיבה וימנע מהאלכוהול להתפרק במהירות ולגרום לנו לתחושה לא טובה".
"יין מתוק", אומר טל, "לא מומלץ כל כך בשל העובדה שהוא כבד. ככלל, היין המתוק נחשב לזול יותר ולא מומלץ לשתייה, כמות הסוכר העומדת על כ-25 אחוזים מכלל כמות היין גונבת את טעם העינב. פעם היו קוראים לזה יין פטישים" אומר טל ופוסל את ההצעה ללגום סוג כזה של יין.
כשאנחנו מספרים לטל על תחושות האנגובר, הוא מחייך. "חמרמורת - כך קוראים לזה בעברית. החמרמרורת היא תופעה המתרחשת לאחר שתייה מרובה של האלכוהול. ברגע שהגוף מקבל כמות לא רגילה של אלכוהול, הוא מתחיל לייצר אנרגיה רבה כדי לעכל את האלכוהול. האנרגיה הזו גורמת להתייבשות הגוף שצורך את המים, וזה בעצם מה שאנחנו חווים בבוקר שאחרי".
"כדי להימנע מתחושה זו יש לשתות הרבה מים". הרבה? אנו שואלים, וטל מפרט: "כוס לכל כוס. ואם אתם רגישים אפשר להכפיל את כמות המים, המים יאזנו את התנודות האנרגטיות בגוף וכך לא נתיייבש".
אנו שואלים אם הכלל של "לא לערבב" אמיתי, או שמדובר בהמלצה לא נכונה. טל עונה: "אין לערבב בשום אופן בין יין למשקאות העשויים מדגנים דוגמת ברנדי, וויסקי או אפילו וודקה. אם תרגישו תחושה קבס רוצו עם התחושות ותנו לטבע לעשות את שלו, תוציאו את מה שלא עושה לכם טוב. התחושה אחר כך תשתפר פלאים".
את היין יש לשתות במתינות, אחת לשעה תשתו כוס יין, תראו איך אתם מרגישים ותמשיכו עם השתייה במתינות. ההמלצה שלנו לשתיית יין: שלוש כוסות יין בהפרש של כשעתיים וחצי עד שלוש.
טל מתייחס לתחום הבירות ואומר כי אמנם הבירה היא משקה בעל אחוז כוהלי נמוך, אך השפעתה דומה לזו של יין: "הגזים במשקה מגבירים את ספיגת האלכוהול בדם וההשתכרות מהבירה מהירה יותר ודומה לזו של יין בו אחוזי האלכוהול נמדדים בשיעור של כ-14 אחוזים". ההמלצה שלנו לשתיית בירה: ליטר בירה אחד, ותוספת מתונה של עוד חצי ליטר לאחר כשעה.
הפחד של טל, הוא דווקא ממשקאות מזוקקים דוגמת וויסקי ווודקה. הוא מכנה אותם משקאות מש*ק*רים, "שותים כוסית אחת ולא מרגישים את התחושה של השכרות, ולכן עוברים לכוסיות נוספות ולא מבינים שאנו כבר עמוק בפנים, וכשהאלכוהול עולה זה כבר מאוחר מידי והפסדנו את כל שמחת חג הפורים". ההמלצה שלנו לשתיית משקאות מזוקקים: עד שלוש כוסיות (תבחרו את האיכותיים, לא אלכוהול זול).
ההמלצות הללו, של ויסות כמות השתייה, אינן המלצות סרק. שתיית יתר עשויה להביא לעלפון במקרה הטוב ובמקרים קשים יותר להרעלה ואף למוות חלילה. נציין, שבשנים האחרונות היו מספר נפגעים משתיית יתר בפורים. אז שיהיה חג שמח ומתון. ולחיים.
טל גל-כהן הוא שגריר היין של ישראל ומעביר סדנאות וקורסים להכנה ולשתיה נכונה של יין.