אאא

פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים הדסה עין כרם, חיבר גרסה משלו למגילת אסתר, ובה הוא עצמו מגלם את מרדכי היהודי, ופרופ' ויינטראוב, המתפטר, הוא ההמן, וכך מצא דרך מקורית לקשור בין פורים למשבר הקשה בבית החולים שבניהולו.

"כל הדמויות דמיוניות ונכתבו בטוב ליבי ביין ותחת השפעת פורים", כתב המנהל בהקדמה ל"מגילת הדסה" שלו, אך בקלות ניתן לנחש מי מגיבורי המשבר מקביל למי מהדמויות ה"דמיוניות":

כך כשרוטשטיין כותב את גרסתו להחלטת הרופאים להתפטר ולערוק לבית החולים שערי צדק, הם מודיעים על כך לשר הבריאות יעקב ליצמן, הלא הוא המלך אחשוורוש: "ויגייס המן את ארבעת הוויזתות העונות לפקודתו מתוך ציות עיוור (רופאות המחלקה של ויינטראוב), ויילך אל המלך אחשוורוש ויאמר לו: כלה ונחרצה מעמדי לפגוע ולהשמיד את כל יהודי עין כרם, ועל כן נקומה וננטוש ונלכה כאיש אחד אל ארץ אי הצדק! וננטוש את כל ילדי עין כרם וניצור מהומה רבה עד כי תקרוס הממלכה".

בהקשרלמעשיו של המן-וינטראוב לא נחסכות האשמות בוטות: "המן, שהקיטור והמרמור היו כבר חלק מנפשו, החליט שטוב מותו הציבורי על חייו הרפואיים בממלכת עין כרם, והחליט לבצע זממו מפעם בנטישה פומבית ומתוקשרת, שעל פניו תישמר הבעת המיוסר התמידי, ובפיו מרגליות ותשבחות מומצאות על מרדכי היהודי הטיפש".

וושתי, אם שאלתם, היא ככל הנראה פרופ' שושנה רבל־וילק, שלטענת רוטשטיין פנתה למנהל המחלקה ויינטראוב, והתלוננה שקידמו רופאה אחרת לתפקיד מנהלת המחלקה להשתלות מח עצם: "ותאמר ושתי להמן בוסהּ, לך פגע בכל היהודים היושבים על ההר בעין כרם, יען כי הם שואפים לפגוע במעמדי ובכבודי כי רב! ויקדמו אחרת על פניי!"

מבית־החולים הדסה נמסר בתגובה: "כפי שנכתב, מגילת הדסה נכתבה ברוח חג הפורים וכל הדמויות בה הן פרי הדמיון".